נשכחו כמה פרטים
1) לא כל הבורחים נתפסו , 6 שלא נתפסו , נדדו באירופה כשנשאו מסמכים מזויפים תוצרת המחתרת במחנה גילגיל , קניה. הם , כמו כמעט 251 הגולים הגיעו לארץ ישראל רק לאחר הקמת המדינה. 2 מהם נרצחו במחנה השבויים על ידי שומרים סודאניים.
2) הנתפסים נתפסו בגלל הלשנות שמקורן באדיס אבבה בירת אתיופיה. הסבה להלשנות היתה שהאתיופים חבו טובה לבריטים , ששחררו את אתיופיה מהכבוש האיטלקי (1935/6 עד 1941) ומ 1936 עד 1941 היה הקיסר האתיופי "נגוס נגסת" "מלך המלכים" "גור אריה יהודה" , כך כנה את עצמו היילה סילאסי, והוא היה אורח בכנסיה החבשית בירושלים , שממוקמת ברחוב החבשים , הרחוב שבקצהו היה ממוקם מגרשה הראשון של בית"ר ירושלים , ולידו הבית בו נוסדה בית"ר ירושלים , המצולם בספר "אני אוהב אותך בית"ר".
3) דוד הורן מיסד בית"ר ירושלים , יליד 1916 היה בן 20 כשיסד את בית"ר ירושלים. את פרסומו שלפני הקמת הקבוצה קנה לו בשנת 1934 כאשר טפס על קונסולית "אלמאניא" הנאצית והוריד מעליה את דגל צלב הקרס.
4) קבוצת בית"ר הראשונה היתה מורכבת כולה מנערים. ב 1936 לא היתה קבוצת בוגרים לבית"ר ירושלים. אחד השחקנים היה גרשון אברמוביץ' יליד 1920 , הוא האריך ימים עד שנת גביע הטוטו השני , 2010. שחקן אחר של קבוצת בית"ר ירושלים הראשונה היה חיים קורפו , לימים עו"ד , חבר בכנסות ה 7 עד 12 ושר ב 4 ממשלות.
5) בכתבה נזכרה ההתקפה של האצ"ל והלח"י על בנין הבולשת הבריטית בירושלים. זו שכנה מול הבנין שבו היתה נציגות חברת הבטוח האיטלקית "ג'נראלי". אחד האנשים שהשתתף בתקיפה היה צבי פראנק , אחד מקרובי משפחתי. הוא וחבריו הובילו בסיום ההתקפה , לוחם פצוע קשה אל רופא ששתף פעולה עם המחתרת , אבל הפצוע לא שרד.