לשמעון
"מכירת פרויקט הכסף הולך למלווה שלו הפרויקט משועבד"
נכון.
אך בוודאי תסכים כי הבנק לא מימן 100% מהעלויות ובכל פרויקט יש הון עצמי של החברה שמקורו בכספי האגח / חברה.
מכירת הפרויקט , גם ללא רווח , מחזירה ההון לקופה המשועבדת למחזיקים.
משקיע אומר הוא כי הפרויקטים קטנים, השוק נזיל, המחירים ידועים כך שניתן לממש הפרויקטים (גם ללא רווח) די בקלות.
אם החברה תגדיל המינוף כי העלויות גדלות והפרויקטים מתארכים , היחסים הפיננסיים יאלצו אותה לממש פרויקטים ובכך לשמור על מרווח בטחון של הון בחברה שיבטיח החזר לאגח גם אם החברה תיקלע לבעיית תזרים מזומנים.
אם נמשיך קו מחשבה זה , אם החברה צריכה לשמור על מינוף נמוך מ 80% , רכישת אג"ח ב- 80 אג בונה מרווח בטחון של עוד 20% לפני שמפסידים הקרן ולדעת משקיע הסיכוי לקבל תשואה שנתית של 25% שווה הסיכון להיכנס לפרוק ולהסתכן בתספורת אם הבטוחות ברמת החברה יכזיבו וההנחה ברכישת האג"ח לא תספיק.
תוסיף לזה בעלים המאמין בחברה עד כדי קניית שותפיו (כלומר הכניס כסף חדש שלו לסיכון), הטוען כי "רווחים בפתח", מציג בדוחות הכספיים רשימה מסודרת של סטטוס הפרויקטים ודרוג BBB של מדרוג , יש סיכוי לא רע שהשוק פשוט טועה כי יש מחזיקים מוסדיים המעדיפים למכור בהפסד מאשר להסביר מדוע מחזיקים נכס שהגיע לפרוק.
בגלל שנושא הסיכון סובייקטיבי יש להתייחס ל"הזדמנות" בפרספקטיבה של מנתח ההזדמנות. משקיע מאפשר הצצה לשיקולי הרכישה הספציפיים להם אפשר להסכים או שלא , כל אחד וטעמיו הוא אך משקיע כותב לאורך השנים על אג"ח זבל כך שאפשר להבין ( לאו דווקא להסכים...) גם את הפרספקטיבה הכללית
"מכירת פרויקט הכסף הולך למלווה שלו הפרויקט משועבד"
נכון.
אך בוודאי תסכים כי הבנק לא מימן 100% מהעלויות ובכל פרויקט יש הון עצמי של החברה שמקורו בכספי האגח / חברה.
מכירת הפרויקט , גם ללא רווח , מחזירה ההון לקופה המשועבדת למחזיקים.
משקיע אומר הוא כי הפרויקטים קטנים, השוק נזיל, המחירים ידועים כך שניתן לממש הפרויקטים (גם ללא רווח) די בקלות.
אם החברה תגדיל המינוף כי העלויות גדלות והפרויקטים מתארכים , היחסים הפיננסיים יאלצו אותה לממש פרויקטים ובכך לשמור על מרווח בטחון של הון בחברה שיבטיח החזר לאגח גם אם החברה תיקלע לבעיית תזרים מזומנים.
אם נמשיך קו מחשבה זה , אם החברה צריכה לשמור על מינוף נמוך מ 80% , רכישת אג"ח ב- 80 אג בונה מרווח בטחון של עוד 20% לפני שמפסידים הקרן ולדעת משקיע הסיכוי לקבל תשואה שנתית של 25% שווה הסיכון להיכנס לפרוק ולהסתכן בתספורת אם הבטוחות ברמת החברה יכזיבו וההנחה ברכישת האג"ח לא תספיק.
תוסיף לזה בעלים המאמין בחברה עד כדי קניית שותפיו (כלומר הכניס כסף חדש שלו לסיכון), הטוען כי "רווחים בפתח", מציג בדוחות הכספיים רשימה מסודרת של סטטוס הפרויקטים ודרוג BBB של מדרוג , יש סיכוי לא רע שהשוק פשוט טועה כי יש מחזיקים מוסדיים המעדיפים למכור בהפסד מאשר להסביר מדוע מחזיקים נכס שהגיע לפרוק.
בגלל שנושא הסיכון סובייקטיבי יש להתייחס ל"הזדמנות" בפרספקטיבה של מנתח ההזדמנות. משקיע מאפשר הצצה לשיקולי הרכישה הספציפיים להם אפשר להסכים או שלא , כל אחד וטעמיו הוא אך משקיע כותב לאורך השנים על אג"ח זבל כך שאפשר להבין ( לאו דווקא להסכים...) גם את הפרספקטיבה הכללית
