מאמר נבון בזכות השקעות פסיביות בתעודות סל

ההתייחסות לתזרים במקום למחירי המניות אינה משהו חדש

וקיימת כבר כ-90 שנה מתקופת הייאוש הגדול (משבר 1929) שבו נטבע לראשונה השימוש במונח "מניית יתומים ואלמנות".
המונח התייחס לחברות גדולות ויציבות שצפויות להמשיך ולחלק דיבידנד יציב למרות המשבר החריף שפקד את ארצות הברית (והעולם בכלל) באותם השנים.

אני מסכים לחלוטין ואמרתי בעצמי שזה לא מתאים לאנשים שמתבוננים על שווי התיק ומפחדים כשהוא יורד - על זה אני לא מכיר מישהו שמתווכח.

זו באמת גישה שדומה מאוד להשקעות ערך כפי שראית בעצמך אבל כאן יש לך שכבת הגנה נוספת.
מניה שממשיכה לחלק דיבידנד וצפויה להמשיך ולחלק אותו (כי הדיבידנד מחולק מהרווחים של החברה ולא ממחיר המניה) לא יכולה לאבד ממחירה בצורה כל כך קיצונית כמו מניה שלא חילקה דיבידנד מלכתחילה ובנויה אך ורק על טוב ליבם (או על רמת ה-"פרייריות") של המשקיעים בשוק.

אני באמת מסנן לפי המספרים (עם הקריטריונים שלי ששונים מהקריטריונים של משקיעים אחרים) וקורא את הדו"חות בשביל לאמת את המספרים לאחר הסינון.
לפעמים המספרים שמפורסמים מעוותים ע"י כל מיני תרגילים חשבונאיים ואני מעדיף להימנע מרכישה של חברות שהמספרים נראים טוב רק בגלל שהם בישלו את הדו"ח והיו נראים רע ללא אותו "בישול".

לא בדקתי מה התרומה/הפסד של הגישה שלי מול גישה אחרת מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל לישון בלילה עם גישה אחרת ולכן היא אינה רלוונטית.
גם אם בעוד עשור נגלה שדעת או מדד ה-SP500 השיגו תשואה יותר גבוהה ממני או להיפך זה עדיין לא אומר כלום ולא הולך לשנות כלום בדרך העבודה שלי.

אני חושב שהפחד של האנשים מ-"הדשא של השכן ירוק יותר" גורם להם לחיות בפחד מתמיד שמא בטעות באמת "הדשא של השכן יהיה ירוק יותר" במקום פשוט ליהנות מהחיים שלהם ולעשות את מה שהם מרגישים אתו בסדר גמור.

לא מעניין אותי "הדשא של השכנים" ואם לא הייתי צריך להגיש דו"חות למס הכנסה גם לא הייתי יודע שאני עוקף את מדד ה-SP500 (השנה אפילו הגדלתי את הפער לעומת הממוצע שלי) כי זה ממש לא חשוב לי.


כשאתה מדבר על "טעויות" אתה צריך למדוד אותם לא רק לפי התוצאה הסופית אלא גם לפי הדרך שהיית עובר אם היית נוקט בגישה אחרת.

אני יודע להגיד לך בוודאות שאם אני הייתי מתבונן על שווי התיק שלי אני לא הייתי מצליח לשרוד לא את משבר 2000 ולא את משבר 2008 עם 100% מניות.
בגלל ששווי התיק שלי לא עניין אותי בצירוף לעובדה שבכל שנה ושנה אני קיבלתי תזרים גדול יותר מהשנה הקודמת כולל במהלך אותם המשברים אני יכולתי להישאר עם 100% מניות ולהתמיד בהשקעה שלי (ולשכנע את אשתי שאנחנו לא צריכים לקנות נדל"ן לעולם).

ההשוואות לאחרים/בנצ'מרקים וכו' לא תורמות דבר לאף אחד חוץ מלהוסיף למשקיע ספקות לגבי דרך העבודה שהוא בחר בה.
רוב האנשים גורמים לעצמם נזק כבד בגלל שהם קופצים מגישת השקעות אחת לאחרת ומהחזקה במניה/תעודה אחת לאחרת כל הזמן ואת זה הם עושים כי הם משנים את דעתם באמצע הדרך.

לדעתי אנשים צריכים לחקור לעומק לפני שהם מתחילים לעשות משהו ואחרי שהם חקרו לעומק והגיעו למסקנות אז הגיע הזמן ליישם בלי לפקפק בעצמם כל הדרך.
 

pompompom1

New member
הפחד מהדשא של השכן הוא בהחלט מרכיב חזק בהחלטות

וקשה מאוד להתנתק ממנו, אפילו כשאתה מבין את זה.

דרך אגב האם למדת לקרוא דו"חות מספרים או מקורסים (אוניברסטיאיים וכו)?
 
אכן קשה להתנתק מהפחד של "הדשא של השכן ירוק יותר"

אבל ברגע שמתנתקים ממנו מגלים שהחיים שלנו פשוט מדהימים בלי שום קשר לשכנים.

אותו חבר של המשפחה שהביא לי את הספר מחו"ל לימד אותי לקרוא דוח"ות ולאתר מידע עוד לפני שהאתרים הפיננסיים הגדולים התחילו לסכם לנו את המידע הזמין לנו היום בצורה כל כך נוחה.

אני זוכר כמה קשה היה לי להתחקות אחרי היסטוריית דיבידנדים של חברות כשהתחלתי וזה כלל מכתבים למחלקת המשקיעים של חברות והמתנה לתשובות (דואר רגיל ולא אלקטרוני) לעומת היום שבלחיצת כפתור אני יכול לראות היסטורייה של כמעט יובל.
 

pompompom1

New member
אתה מתבסס רק על הדוחות של החברות

או שאתה מתעמק בתחום שהחברה מתעסקת בו, בחזון של החברה וביכולת שלה להתמודד מול המתחרים בתחום?

הוספת לי ספר לרשימת הספרים שצריך לקרוא.
 

mnakash

New member
יפה, להחזיק כ״כ הרבה זמן עם השיטה המקורית שהתחלת

ועוד ב 1997 שכולם קנו טכנולוגיה בתחילת הבועה ולהחזיק כל השנים זה מרשים לא פחות מ100% מניות בזמן המשברים. Contrarian אמיתי.
אני מסכים שלהחליף שיטות זה מתכון בעייתי וצריך לעשות שיעורי בית לפני שמתחילים להשקיע את רוב הכסף. עדיין מרשים שאתה משתמש ככ הרבה זמן באותה שיטה פחות או יותר.
הביקורת העיקרית על שיטות הדיבידנדים היא שהן לא יעילות מבחינת מיסוי. הדיבידנדים מקדימים מס לעומת חברה שמשקיעה את התזרים רק בצמיחה. מניח שאת זה אתה מכיר ועדיין מעדיף את התזרים.
בשנים האחרונות יש רעיון שקוראים לו shareholders yield. מב פייבר כתב על זה ספר ומראה שזה יותר יעיל מרק דיבידנדים.
אני לא מציע את זה כתחליף לשיטה שאתה משתמש בה שכנראה שתפורה לך אלא להשכלה כללית ולשאר.
 
לא החזקתי אפילו חברת טכנולוגיה אחת באותה התקופה

כשכולם רצו למניות הטכנולוגיה "החמות" אני רצתי למניות המשעממות שחילקו דיבדינדים והגדילו אותם בכל שנה במשך כמה עשורים ברצף.
עדיין ראיתי את שווי התיק שלי יורד בהרבה (לפחות לפי הדו"חות השנתיים) במקביל לעלייה הרגילה בדיבידנדים.

אני אכן מכיר את טיעון המיסוי אבל הוא זניח לחלוטין ביחס ליתרון הפסיכולוגי ובפועל אינו מייצר פער כל כך משמעותי.

קח כמה נתונים היסטוריים (מקור: אתר multpl):
1. תשואת הדיבידנד הממוצעת של מדד ה-SP500 משנת 1998 (השנה המלאה הראשונה שלי בשוק המניות) ועד סוף 2017 היא 1.84%.
2. תשואת אג"ח 10 שנים אמריקאי הממוצעת באותם השנים 3.61%.

3. אני רכשתי מניות עם תשואת דיבדינד ממוצעת של בערך פי 1.5 מתשואת הדיבידנד של המדד ביום הרכישה שזה אומר בערך 2.76%.

אם ניקח לדוגמה תיק מחקה מדד שמשלב מניות/אג"ח עם חשיפה של 60% למניות ו-40% לאג"ח אז אנחנו נקבל תזרים מזומנים של 2.55% משווי התיק שממוסה ברמה של 25% במקור.
"הפער הגדול" במיסוי במקור בין שני התיקים מסתכם במס דיבידנדים על 0.21% שזה טיפה מעל 0.04%.
דמי הניהול הכי זולים של קרן מחקה מדד SP500 עומדים על 0.07% כך שהפער במיסוי קטן יותר מעלות ההחזקה של אותה קרן מחקה סופר-זולה...


גם אם תתעלם מהתזרים בפועל אתה לא תשלם כל כך הרבה מעבר למשקיע מחקה מדד...

מכיר את הנושא של "תשואת בעלי המניות" ולא מסכים אתו.
לפי מחקרים היסטוריים אנחנו יודעים שברוב המקרים חברות מבצעות את רוב הרכישות העצמיות של המניות דווקא כשהמחירים בשיא ובכך פוגעות במשקיעים.
כשחברה מחלקת לי דיבידנד אני לא בהכרח רוצה לרכוש עוד מניות של אותה החברה באותו היום אבל כשהחברה מבצעת רכישה עצמית של מניות היא כופה עלי לרכוש עוד מניות שלה במחיר השוק באותו היום בלי יכולת להפעיל שיקול דעת כלל.

אני לא תומך נלהב בלתת את שיקול הדעת על ההון שלי לאנשים שלא מכירים אותי...
אני מעדיף חברות שלא מבצעות רכישות עצמיות רבות במחירי שיא.
 

mnakash

New member
לא מהמאמרים הטובים ביותר

מרגיש כמו פיץ׳ מכירות יותר מאשר משהו אחר.
למי שמחפש צידוקים להשקעה במדד מניות רחב כדאי לקרוא את הליכת אקראי בוול סטריט ולמי שאין סבלנות לספר ארוך יכול לקרוא את הספר הקטן של בוגל שנקרא the little book for common sense investing.
באתר הספר אפשר לקרוא את משל הגטרוקס שזה הפרק הראשון
&nbsp
https://www.wiley.com/en-us/The+Lit...+Returns,+Updated+and+Revised-p-9781119404507
&nbsp
למי שאין כוח לזה יכול לקרוא באתרים מומלצים כמו התמונה הגדולה או הסולידית על השקעות מדדיות באינדקס עולמי רחב.
 
ממליץ גם על הספר של בוגל בגרסה מסוף 2017

בעיקר על פרק 6 שבו הוא רושם:
A blogger who goes by the name “Dividend Growth Investor” picked up on my message about the importance of dividends and wrote an article that echoes my dividend philosophy.
 
למעלה