שחקנית טניס בלי מכנסיים. מחווה לנשיות ולסוזאן

שחקנית טניס בלי מכנסיים. מחווה לנשיות ולסוזאן

טרייסינג לדודל של גוגל הציג לי את שחקנית הטניס הנערצת עליי – סוזן לנגלן. מייסדת ענף הטניס לנשים באולימפיאדה בשנות ה20, מקצועית ומוכשרת ככל שהיתה נאלצה –באמצעות כשרונה המופלא כפי שקורה פעמים רבות להתמודד, לא עם המגבלות לגדילה נוספת, אלא עם אנשים קטנים וקטנוניים – נאלצת לוותר על משחק חייה בסצינה שנראית כמו לקוחה מפרק בעליסה בארץ הפלאות
אני מתבוננת בסוזאן משחקת ומבינה מה הפריע לי בשראפובה ושאר השחקניות שלא יכולתי לסבול את מראן משחקות: המטרות. האדם המשחק מעביר את המסר בתנועותיו. המטרה של שראפובה היא לנצח. רב שחקני הספורט התחרותי משחקים על מנת לנצח. זוהי מטרתם. אנשי הספורט האמיתי משחקים על מנת ליהנות מן המשחק. אוי איזה עולם מופלא של חוויות ספורט היה לנו אם זה היה הנושא במשחקים. וכמה נחמד לראות אישה לבושה כמו אישה, מתנועעת כמו אישה ולא כמו רובוט חיקוי לגבריות. הנה תיראו https://www.youtube.com/watch?v=R46QFVGCZYk
 
מרי אשתו של ג'ורג' החמישי סילקה אותה מוימבלדון

זה היה בשנת 1926 השנה בה שיחקה את משחקה האחרון - משחק מבריק מול הלן וילס וסיימה אותו כשהיא כמעט אפוסת כוחות, {היא התמודדה תקופה ארוכה עם שעלת} המלכה הבריטית אשר מלכתחילה לא פירגנה לצרפתייה הלבושה בשמלה קלה ומביעה רגשות כמו שמחה ובכי, השתמשה בחוק האוסר על עיכוב במשחק כאשר המלכה ממתינה ובשל איחור של מספר דקות הוציאה אותה אל מחוץ למשחק. {עירפו את ראשה אומר חתול צשייר} - סוזאן נפטרה מאנמיה ממארת ב1938. עולם משחקי הטניס הנשי הוא מושג שלא היה קיים בלעדיה.
סוף סוף מצאתי שחקנית טניס שאני אוהבת!
 
סוזן לנגלן בהחלט דמות אגדתית אבל לגמרי שיחקה כדי לנצח

והרקורד שלה מוכיח את זה בהחלט. היא ניצחה 181 משחקים רצופים והמאזן הכולל שלה בקריירה הוא 341 נצחונות לעומת 7 הפסדים. לא נשמע כמו מישהי שמשחקת רק עבור ההנאה.אגב, לא יודע בכלל מה זה לשחק כדי להנות. בספורט תחרותי חלק גדול מההנאה זה הנצחון.

לא רוצה להכנס יותר מדי לנושא הביגוד אבל מה יותר נשי בביגוד שלה מאשר בבגדים שהשחקניות לובשות היום? היא בהחלט הייתה פורצת דרך גם בתחום הביגוד בהשוואה לבני דורה אבל לא בטוח שיש מה לטעון שהשמלה שלה הייתה יותר מתאימים למשחק טניס תחרותי מאשר הבגדים של שראפובה.

את צודקת בזה שללנגלן הייתה תרומה אדירה לקידום הטניס הנשי והטניס בכלל, ביחד עם הלן וילס האמריקאית ובתקופתן הטניס הנשי היה כנראה יותר פופולרי מהטניס הגברי. למשחק שלהן נמכרו כרטיסים במחירים גבוהים ואנשים צפו בהם מהבתים הסמוכים.

שווה גם לקרוא מה היא אמרה על המעבר למקצוענות בתקופה שבה זה עדיין זה צעד שזכה לגינויים מעולם הטניס הרשמי:

"In the twelve years I have been champion I have earned literally millions of francs for tennis and have paid thousands of francs in entrance fees to be allowed to do so.... I have worked as hard at my career as any man or woman has worked at any career. And in my whole lifetime I have not earned $5,000 – not one cent of that by my specialty, my life study – tennis.... I am twenty-seven and not wealthy – should I embark on any other career and leave the one for which I have what people call genius? Or should I smile at the prospect of actual poverty and continue to earn a fortune – for whom?" As for the amateur tennis system, Lenglen said, "Under these absurd and antiquated amateur rulings, only a wealthy person can compete, and the fact of the matter is that only wealthy people do compete. Is that fair? Does it advance the sport? Does it make tennis more popular – or does it tend to suppress and hinder an enormous amount of tennis talent lying dormant in the bodies of young men and women whose names are not in the social register
 
למעלה