ו שזה קורה מה-3 שניות הראשונות או שזה לא קורה בכלל

ו שזה קורה מה-3 שניות הראשונות או שזה לא קורה בכלל

או שזה קורה מה-3 שניות הראשונות או שזה לא קורה בכלל, הפעם
זה ממש קרה.
ואני מתכוונת לכימיה הזו שיש בין אנשים שנפגשים בפעם הראשונה.
אני חוזרת עכשיו מפגישה עם חברה, שהכרתי דרך הבלוג שלי.
אישה נעימה ומרשימה, אשת שיחה, חייכנית ומלאת פעלים שיצאה לאחרונה לפנסיה ממשרה מאוד בכירה ומכובדת, בחברה מאוד ידועה.
סיפרה שהיא קטועת רגל ואם לא הייתה אומרת, לא הייתי
מבחינה.
לבשה שמלה אופנתית ונעלה נעליים על עקב שהיו תואמות בצבען לשמלה.
למרות שהיינו חלוקות בדעותינו כמעט בכל מה שקשור לנכות
ולציבור הנכים, מאוד התרשמתי ממנה, אישה דעתנית ומרשימה,
בדיוק כמו שאני אוהבת.
ישבנו שתינו בבית קפה קטן וניהלנו שיחת הכרות.
אני סיפרתי על עצמי, קצת על הילדים, על חיי חברה, האהבה
לצמחים, על הכלבה שלי ....
והיא סיפרה גם. קצת על הילדים, קצת על חיי חברה, סיפרה שבנתה
בית מדהים בצפון הארץ ודיברנו עוד כל מיני נושאים אחרים,
אבל היה חשוב לה להגיד לי "למה את כותבת בבלוג שלך שאת
נכה? (אגב נכה עם קמץ מתחת לנ')
בדבריה הייתה איזושהי נימה של התרסה, לדעתה אני צריכה להגדיר
עצמי כבעלת מוגבלות פיזית, להשתמש רק בזה גם בבלוג וגם ביום-יום.
בגדול זה נכון וזה נכון, רק שלי מרגיש שכל כינוי מלבד נכה, הוא
מכבסת מילים.
מה דעתכם בנדון, במה לדעתכם נכון יותר להשתמש, במילה נכה או במוגבלת פיזית?

***מצרפת את כתובת הבלוג***
http://angela-blog.co.il/
 

אור820

New member
מעדיפה אישה עם נכות ולא נכה.

אני אישית מגדירה את עצמי כאישה עם נכות. הנכות לא מגדירה אותי, היא חלק ממני, כמו שהאמהות היא חלק ממני וכמו שאני עוד הרבה דברים אחרים.
 
למעלה