מתוך הארץ לגבי נכות
הביטוח הלאומי הודה כי המנגנון לקביעת קצבאות הנכות אינו רלוונטי וכי יש לשנותו,
כך עולה מהפרוטוקולים של הוועדה לבחינת העלאת הקצבאות בראשות פרופ' אבי שמחון.
הוועדה, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, המליצה להעלות את הקצבאות ל-3,200 שקל.
כיום קובעת את הקצבה ועדה רפואית במבחן המתייחס לאובדן כושר ההשתכרות ולא לחומרת הבעיה הרפואית.
בדיונים אמרו בביטוח הלאומי כי המבחן אינו יעיל וכי "לשם טיפול שורש בנושא, מומלץ כי הוועדה תמליץ על הקמת ועדה מקצועית
שתגדיר באופן מסודר כיצד ניתן לקבוע אי-כושר עבודה". המלצת הביטוח הלאומי לא התקבלה, והמנגנון נותר כפי שהיה.
מהפרוטוקולים עולה כי משרד הרווחה המליץ על מימון של ליווי לנכים, שאינו רפואי אלא אישי וחברתי, כחלק מ"שינוי תפיסתי".
ההמלצה לא התקבלה, ובאגף התקציבים נימקו את הדחייה בכך שקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) עונה על צרכים אלה.
אלא שקיימת מחלוקת על טיבה של הקצבה, שנועדה לשכירת מטפל לנכים הזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות,
או שזקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
גובה הקצבה המקסימלי הוא 5,200 שקלים, בעוד שהתשלום הכולל למטפל לשבעה ימים בשבוע מגיע לכ-8,000 שקלים.
נכים רבים אינם יכולים לעמוד בגובה התשלום, ונאלצים לעבור למוסדות סגורים של המדינה.
אנשי הביטוח הלאומי אמרו בדיונים כי לראייתם, קצבת השירותים המיוחדים מהווה החזר הוצאות ולא קצבת קיום, והמליצו בשל כך על לווי לנכה.
עוד אמרו בביטוח הלאומי כי ההצעה להעלאת קצבאות הנכים אינה מספקת כי "ההצעה לא מטפלת בתלויים של נכים.
בני המשפחה הם עניים, לעתים הם צריכים לטפל בנכה.
הביטוח הלאומי מכיר בכך שהטיפול בבני משפחה מחליף עבודה. זה יוצר מצב שהתלוי 'לוקח' מהנכה קצבה".
עוד טען משרד הרווחה בדיונים הסגורים כי מעבר למגורים בקהילה ממוסדות סגורים יביא לחיסכון בתקציב,
כיוון שהמגורים בקהילות סגורות עולים בין 15 ל-20 לאלף שקל בחודש לאדם,
כך שגם אם תועלה קצבת השירותים המיוחד באופן שיספיק לשכירת מטפל, זה יהיה משתלם יותר למדינה.
כבר שנים שארגונים למען אנשים עם מוגבלות נפשית ונכויות שונות דורשים ממשרד הרווחה
להכיר בכך שמגורים בקהילה עדיפים על מגורים במוסדות סגורים.
כיום כ-68% אחוז מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חיים בבתים עם משפחותיהם וכ-21% חיים במסגרות סגורות.
כבר לפני כחמש שנים, אימצה מדינת ישראל את אמנת האו"ם לזכויות בעלי מוגבלויות,
המחייבת את המדינה להכיר בזכות השווה של אותם אנשים לדיור בקהילה.
אך רק בשנתיים האחרונות החליט משרד הרווחה להעביר מאות דיירים מהמעונות הסגורים לחיים בקהילה.
למרות האמנה ועמדת הרווחה, באגף התקציבים טענו כי אין מדובר בחיסכון תקציבי, מבלי לנמק את עמדתם,
והמלצות הרווחה והביטוח הלאומי לא אומצו.
בתנועה לחופש המידע ביקשו את הפרוטוקולים ואת לוחות הזמנים של הוועדה כבר לפני כשנה,
אך קיבלו אותם רק באחרונה בשל "עומסי עבודה כבדים", כהגדרת הממונים על הנושא במשרד רה"מ.
עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה: "ועדה ציבורית צריכה לדווח לציבור ולהשקיף את עבודתה מוקדם ככל האפשר,
מוטב תוך כדי עבודתה או מיד עם סיום עבודתה והגשת מסקנותיה.
מסירת מידע באיחור של שנה היא לעיתים לא רלוונטית, פוגעת באמון הציבור ונוגדת את הוראות חוק חופש המידע".
"החלטות הוועדה התקבלו מראש"
ועדת שמחון פעלה במאי-יוני בשנה שעברה, לאחר שנתניהו דחה את המלצות הוועדה בראשות פרופ' ירון זליכה, שמינה שר האוצר משה כחלון.
זליכה המליץ להעלות את הקצבאות ל-4,000 שקלים, בעוד שהנכים דרשו להשוות את הקצבאות לשכר המינימום במשק.
כיום זכאים כ-240 אלף נכים לקצבה מהמדינה, והסכום הכולל של העלאת הקצבאות לאורך ארבע שנים מוערך בכ-4.3 מיליארד שקלים.
המלצותיה של ועדת שמחון לא פורסמו באופן רשמי.
לאחר שנודעו מסקנותיה, הן נדונו בין גופי המקצוע, במקביל להפגנות של ארגוני הנכים.
לאחר מרתון פגישות בספטמבר בין נציגי הנכים, ההסתדרות ושמחון, הוחלט להעלות את הקצבאות ל-4,000 שקלים על פני ארבע שנים,
אך בהמשך התברר כי נעשו טעויות חישוב, והן יגיעו בתום התהליך ל-3,700 שקלים בלבד.
החוק התעכב בעקבות מחלוקות בין משרדי הממשלה, ואושר בפברואר האחרון.
חברי הוועדה היו שמחון, ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, מנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן,
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גאור.
חברי הוועדה התכנסו בהרכב מלא שבע פעמים, ושמחון קיים עוד ארבע פגישות אישיות עם החברים.
חברי הוועדה נפגשו עם נציגים מה-OECD, מהמועצה הלאומית לכלכלה, מארגוני הנכים וממשרדי הממשלה השונים,
שהציגו את השירותים המסופקים כיום לנכים ואת הצעותיהם לצעדים עתידיים.
מקור שהשתתף בדיוני הוועדה אמר: "המטרה של הוועדה היתה להוריד ככל הניתן את ההעלאה לנכים ואת ההטבות.
הועדה של שמחון נועדה להקטין את ההישג של זליכה".
אלכס פרידמן, יוזם מאבק הנכים ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם", מסר בתגובה:
"ההצעות שהועלו ברובן טובות, אך חוטאות למטרה המרכזית שהיא קיום בסיסי בכבוד.
בפגישותינו עם הוועדה, כפי שמופיע בפרוטוקולים, דרשנו להעלות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.
לשם כך התחיל ומתנהל המאבק.
ועדת שמחון מעולם לא הגישה דוח מסקנות סופי, ואם וכאשר תעשה זאת מן הראוי שזו תהיה ההמלצה המרכזית".
נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל שהופיע בפני הוועדה, הוסיף כי:
"הם עשו כאילו הם שומעים את הדרישות שלנו, אבל ההחלטות התקבלו מראש.
שמחון אמר לי שעוד לפני העלאת הקצבאות, הנכים מקבלים סכומי כסף יותר גבוהים ממה שתקציב המדינה צריך לתת.
משהו היה צריך לתת כדי להוריד את הנכים מהעץ. לזקנים לא נתנו. נתנו את הסכום שכחלון סימן מהתחלה".
במסמכי הוועדה שנשלחו ממשרד רה"מ נכתב כי דיוני הוועדה ארכו בסך הכל 13.5 שעות.
עם זאת, מקורות במשרדים הממשלתיים טענו כי על אף שממשרד רה"מ מסרו בתגובה לבקשת חופש המידע
כי הוועדה עבדה רק 13.5 שעות, מדובר בפועל רק בשעות בהן התכנסה מליאת הוועידה
וכי חבריה, ובעיקר ראש הוועדה שמחון, עבדו עשרות שעות נוספות, שלא תועדו ביומנים.
עורך הדין אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, אמר כי
"המידע שהועבר על ידי משרד ראש הממשלה הוא המידע שנמסר לידיעת הציבור. מוסרי המידע הם שאחראיים לפערים בינו לבין המציאות.
הפערים האלה לא תורמים אלא ליצירת אי-ודאות, וטוב יהיה אם משרדי הממשלה יפנימו
שהעברת מידע מלא לציבור ומלכתחילה רק מחזקת את הדמוקרטיה ומקדמת את אמון הציבור במערכת"
עד העלאת הקצבאות בפברואר האחרון, קצבת הנכות הבסיסית בישראל לא עודכנה משנת 2000.
בתקופה זו עלו מדדי המשק בעשרות אחוזים, והקצבה נשחקה בשיעור של 42% לעומת השכר הממוצע במשק,
ב-70% ביחס למדד יוקר השכירות וב-50% ביחס לקו העוני.
בשנות ה-70 הוצמדה קצבת הנכות לשכר הממוצע במשק, אך בעשור שעבר הצמיד אותה נתניהו, בתקופתו כשר האוצר, למדד המחירים לצרכן.
מחקר של המוסד לביטוח לאומי הראה כי בתוך עשור גדל שיעור העוני בקרב נכים בישראל פי ארבעה לעומת כלל האוכלוסייה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות הזויות ומטעות.
אמנם מליאת הוועדה ישבה 13.5 שעות, אלא שישיבות אלה באו לאחר שחברי הוועדה,
ובמיוחד יו"ר הוועדה פרופ' שמחון, השתתפו בעשרות דיונים, ערכו ביקורים במוסדות רווחה, והקדישו לנושא חשוב זה ימים ולילות רבים.
החוק, שעבר בכנסת פה אחד, יביא לשיפור גדול מאוד ברווחתם של אנשים עם מוגבלויות תוך כדי שמירה נחושה על כלכלת המדינה".
מהביטוח הלאומי נמסר: "נציגי הביטוח הלאומי, בניגוד לציטוט שהם 'הודו' שהמנגנון אינו יעיל,
העלו את סוגיית מבחני כושר ההשתכרות, והציעו לעבור לכלי שידגיש את כישורי העבודה והיכולת תפקוד מחוץ לבית.
זאת לעומת ההסתמכות על הנתונים הרפואיים, כפי שנהוג היום.
כמו כן, הביטוח הלאומי הציע לבטל בחוק את ההגבלה של 40 אחוזי נכות רפואית לבחינת קצבת שר"מ,
מה שמונע זכאות לשר"מ בעיקר ממי שמתמודד עם בעיות נפשיות.
לקראת הפעימה הבאה, של הגדלת קצבאות הנכות, הביטוח הלאומי יבקש לבחון שוב את האפשרות ליישום עקרונות אלו
וכן את הקריטריונים לקבלת קצבת הנכות בדומה למקובל במדינות ה-OECD".
המקור (צריך מנוי או הרשמה )
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.626899
הביטוח הלאומי הודה כי המנגנון לקביעת קצבאות הנכות אינו רלוונטי וכי יש לשנותו,
כך עולה מהפרוטוקולים של הוועדה לבחינת העלאת הקצבאות בראשות פרופ' אבי שמחון.
הוועדה, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, המליצה להעלות את הקצבאות ל-3,200 שקל.
כיום קובעת את הקצבה ועדה רפואית במבחן המתייחס לאובדן כושר ההשתכרות ולא לחומרת הבעיה הרפואית.
בדיונים אמרו בביטוח הלאומי כי המבחן אינו יעיל וכי "לשם טיפול שורש בנושא, מומלץ כי הוועדה תמליץ על הקמת ועדה מקצועית
שתגדיר באופן מסודר כיצד ניתן לקבוע אי-כושר עבודה". המלצת הביטוח הלאומי לא התקבלה, והמנגנון נותר כפי שהיה.
מהפרוטוקולים עולה כי משרד הרווחה המליץ על מימון של ליווי לנכים, שאינו רפואי אלא אישי וחברתי, כחלק מ"שינוי תפיסתי".
ההמלצה לא התקבלה, ובאגף התקציבים נימקו את הדחייה בכך שקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) עונה על צרכים אלה.
אלא שקיימת מחלוקת על טיבה של הקצבה, שנועדה לשכירת מטפל לנכים הזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות,
או שזקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
גובה הקצבה המקסימלי הוא 5,200 שקלים, בעוד שהתשלום הכולל למטפל לשבעה ימים בשבוע מגיע לכ-8,000 שקלים.
נכים רבים אינם יכולים לעמוד בגובה התשלום, ונאלצים לעבור למוסדות סגורים של המדינה.
אנשי הביטוח הלאומי אמרו בדיונים כי לראייתם, קצבת השירותים המיוחדים מהווה החזר הוצאות ולא קצבת קיום, והמליצו בשל כך על לווי לנכה.
עוד אמרו בביטוח הלאומי כי ההצעה להעלאת קצבאות הנכים אינה מספקת כי "ההצעה לא מטפלת בתלויים של נכים.
בני המשפחה הם עניים, לעתים הם צריכים לטפל בנכה.
הביטוח הלאומי מכיר בכך שהטיפול בבני משפחה מחליף עבודה. זה יוצר מצב שהתלוי 'לוקח' מהנכה קצבה".
עוד טען משרד הרווחה בדיונים הסגורים כי מעבר למגורים בקהילה ממוסדות סגורים יביא לחיסכון בתקציב,
כיוון שהמגורים בקהילות סגורות עולים בין 15 ל-20 לאלף שקל בחודש לאדם,
כך שגם אם תועלה קצבת השירותים המיוחד באופן שיספיק לשכירת מטפל, זה יהיה משתלם יותר למדינה.
כבר שנים שארגונים למען אנשים עם מוגבלות נפשית ונכויות שונות דורשים ממשרד הרווחה
להכיר בכך שמגורים בקהילה עדיפים על מגורים במוסדות סגורים.
כיום כ-68% אחוז מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חיים בבתים עם משפחותיהם וכ-21% חיים במסגרות סגורות.
כבר לפני כחמש שנים, אימצה מדינת ישראל את אמנת האו"ם לזכויות בעלי מוגבלויות,
המחייבת את המדינה להכיר בזכות השווה של אותם אנשים לדיור בקהילה.
אך רק בשנתיים האחרונות החליט משרד הרווחה להעביר מאות דיירים מהמעונות הסגורים לחיים בקהילה.
למרות האמנה ועמדת הרווחה, באגף התקציבים טענו כי אין מדובר בחיסכון תקציבי, מבלי לנמק את עמדתם,
והמלצות הרווחה והביטוח הלאומי לא אומצו.
בתנועה לחופש המידע ביקשו את הפרוטוקולים ואת לוחות הזמנים של הוועדה כבר לפני כשנה,
אך קיבלו אותם רק באחרונה בשל "עומסי עבודה כבדים", כהגדרת הממונים על הנושא במשרד רה"מ.
עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה: "ועדה ציבורית צריכה לדווח לציבור ולהשקיף את עבודתה מוקדם ככל האפשר,
מוטב תוך כדי עבודתה או מיד עם סיום עבודתה והגשת מסקנותיה.
מסירת מידע באיחור של שנה היא לעיתים לא רלוונטית, פוגעת באמון הציבור ונוגדת את הוראות חוק חופש המידע".
"החלטות הוועדה התקבלו מראש"
ועדת שמחון פעלה במאי-יוני בשנה שעברה, לאחר שנתניהו דחה את המלצות הוועדה בראשות פרופ' ירון זליכה, שמינה שר האוצר משה כחלון.
זליכה המליץ להעלות את הקצבאות ל-4,000 שקלים, בעוד שהנכים דרשו להשוות את הקצבאות לשכר המינימום במשק.
כיום זכאים כ-240 אלף נכים לקצבה מהמדינה, והסכום הכולל של העלאת הקצבאות לאורך ארבע שנים מוערך בכ-4.3 מיליארד שקלים.
המלצותיה של ועדת שמחון לא פורסמו באופן רשמי.
לאחר שנודעו מסקנותיה, הן נדונו בין גופי המקצוע, במקביל להפגנות של ארגוני הנכים.
לאחר מרתון פגישות בספטמבר בין נציגי הנכים, ההסתדרות ושמחון, הוחלט להעלות את הקצבאות ל-4,000 שקלים על פני ארבע שנים,
אך בהמשך התברר כי נעשו טעויות חישוב, והן יגיעו בתום התהליך ל-3,700 שקלים בלבד.
החוק התעכב בעקבות מחלוקות בין משרדי הממשלה, ואושר בפברואר האחרון.
חברי הוועדה היו שמחון, ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, מנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן,
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גאור.
חברי הוועדה התכנסו בהרכב מלא שבע פעמים, ושמחון קיים עוד ארבע פגישות אישיות עם החברים.
חברי הוועדה נפגשו עם נציגים מה-OECD, מהמועצה הלאומית לכלכלה, מארגוני הנכים וממשרדי הממשלה השונים,
שהציגו את השירותים המסופקים כיום לנכים ואת הצעותיהם לצעדים עתידיים.
מקור שהשתתף בדיוני הוועדה אמר: "המטרה של הוועדה היתה להוריד ככל הניתן את ההעלאה לנכים ואת ההטבות.
הועדה של שמחון נועדה להקטין את ההישג של זליכה".
אלכס פרידמן, יוזם מאבק הנכים ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם", מסר בתגובה:
"ההצעות שהועלו ברובן טובות, אך חוטאות למטרה המרכזית שהיא קיום בסיסי בכבוד.
בפגישותינו עם הוועדה, כפי שמופיע בפרוטוקולים, דרשנו להעלות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.
לשם כך התחיל ומתנהל המאבק.
ועדת שמחון מעולם לא הגישה דוח מסקנות סופי, ואם וכאשר תעשה זאת מן הראוי שזו תהיה ההמלצה המרכזית".
נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל שהופיע בפני הוועדה, הוסיף כי:
"הם עשו כאילו הם שומעים את הדרישות שלנו, אבל ההחלטות התקבלו מראש.
שמחון אמר לי שעוד לפני העלאת הקצבאות, הנכים מקבלים סכומי כסף יותר גבוהים ממה שתקציב המדינה צריך לתת.
משהו היה צריך לתת כדי להוריד את הנכים מהעץ. לזקנים לא נתנו. נתנו את הסכום שכחלון סימן מהתחלה".
במסמכי הוועדה שנשלחו ממשרד רה"מ נכתב כי דיוני הוועדה ארכו בסך הכל 13.5 שעות.
עם זאת, מקורות במשרדים הממשלתיים טענו כי על אף שממשרד רה"מ מסרו בתגובה לבקשת חופש המידע
כי הוועדה עבדה רק 13.5 שעות, מדובר בפועל רק בשעות בהן התכנסה מליאת הוועידה
וכי חבריה, ובעיקר ראש הוועדה שמחון, עבדו עשרות שעות נוספות, שלא תועדו ביומנים.
עורך הדין אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, אמר כי
"המידע שהועבר על ידי משרד ראש הממשלה הוא המידע שנמסר לידיעת הציבור. מוסרי המידע הם שאחראיים לפערים בינו לבין המציאות.
הפערים האלה לא תורמים אלא ליצירת אי-ודאות, וטוב יהיה אם משרדי הממשלה יפנימו
שהעברת מידע מלא לציבור ומלכתחילה רק מחזקת את הדמוקרטיה ומקדמת את אמון הציבור במערכת"
עד העלאת הקצבאות בפברואר האחרון, קצבת הנכות הבסיסית בישראל לא עודכנה משנת 2000.
בתקופה זו עלו מדדי המשק בעשרות אחוזים, והקצבה נשחקה בשיעור של 42% לעומת השכר הממוצע במשק,
ב-70% ביחס למדד יוקר השכירות וב-50% ביחס לקו העוני.
בשנות ה-70 הוצמדה קצבת הנכות לשכר הממוצע במשק, אך בעשור שעבר הצמיד אותה נתניהו, בתקופתו כשר האוצר, למדד המחירים לצרכן.
מחקר של המוסד לביטוח לאומי הראה כי בתוך עשור גדל שיעור העוני בקרב נכים בישראל פי ארבעה לעומת כלל האוכלוסייה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות הזויות ומטעות.
אמנם מליאת הוועדה ישבה 13.5 שעות, אלא שישיבות אלה באו לאחר שחברי הוועדה,
ובמיוחד יו"ר הוועדה פרופ' שמחון, השתתפו בעשרות דיונים, ערכו ביקורים במוסדות רווחה, והקדישו לנושא חשוב זה ימים ולילות רבים.
החוק, שעבר בכנסת פה אחד, יביא לשיפור גדול מאוד ברווחתם של אנשים עם מוגבלויות תוך כדי שמירה נחושה על כלכלת המדינה".
מהביטוח הלאומי נמסר: "נציגי הביטוח הלאומי, בניגוד לציטוט שהם 'הודו' שהמנגנון אינו יעיל,
העלו את סוגיית מבחני כושר ההשתכרות, והציעו לעבור לכלי שידגיש את כישורי העבודה והיכולת תפקוד מחוץ לבית.
זאת לעומת ההסתמכות על הנתונים הרפואיים, כפי שנהוג היום.
כמו כן, הביטוח הלאומי הציע לבטל בחוק את ההגבלה של 40 אחוזי נכות רפואית לבחינת קצבת שר"מ,
מה שמונע זכאות לשר"מ בעיקר ממי שמתמודד עם בעיות נפשיות.
לקראת הפעימה הבאה, של הגדלת קצבאות הנכות, הביטוח הלאומי יבקש לבחון שוב את האפשרות ליישום עקרונות אלו
וכן את הקריטריונים לקבלת קצבת הנכות בדומה למקובל במדינות ה-OECD".
המקור (צריך מנוי או הרשמה )
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.626899