מיצוי זכויות

מיצוי זכויות

כותבת מדם לבי.
כואב, מתסכל ומכעיס שיש מי שמנצל את חסרי הישע. (גם לא לתת מידע, זה ניצול)
אני מסוגלת להבין שיש מי שלא מסוגל להבין, מסוגלת להבין שישנם אנשים שלא מוצאים את הכוח בכדי לברר ..., יודעת שיש כל מיני אנשים וכל מיני סיבות.
יודעת ויש לא מעט אנשים כאן שבאמת רוצים לעזור, וביחד עם זאת זה עדיין מתסכל.
מכעיס אותי שנכים רבים לא מודעים לקצבה שנקראת "קצבה לנכים קשים בקהילה", מכעיס שעדיין אנשים מתווכחים כאן כמה צריך לשלם לעו"ז עבור שבת או חג, האם מגיעות לעו"ז שעתיים מנוחה? האם יש חוק שמחייב "דמי כיס"? זה דמי כיס או מקדמה? מזה שר"מ ומזה קצבת סיעוד ישירה?
אנשים רבים כאן לא מבינים שמשרד הכוח אדם כותבים בעצמם וכפי שנראה להם את הזכויות והחובות של העו"ז ושבעצם היחיד שבאמת קובע הוא חוק המדינה.
רבים לא מודעים לכך שאם באופן רצוף ושיטתי העו"ז עובד ביום מנוחה שלו (שבתות) הוא יהיה זכאי לתבוע שסכומים אלו ילקחו בחשבון בחישוב הגמר חשבון (וזה כמובן יעשה הבדל גדול בחשבון הסופי).
במקרה ודרך חברה שגילתה אחרי שנתיים שאמה שהתה במוסד סיעודי, שגם לנכה שקיבל קצבת ניידות ועובר למוסד סיעודי, אם בני משפחתו דואגים להוציאו מהמוסד (לקפה, לטיול, לחברים...) לפחות 5 פעמים בחודש, מגיעה לו שקצבת הניידות תימשך.
למה לא מיידעים בזכויות האלו?
נכון שכל הזכויות הנ"ל כתובות, נכון שאם פונים לגורמים הנכונים עם שאלה ספציפית, בד"כ גם מקבלים מענה, אבל למה ככה, למה קורה שמי שלא יודע לשאול ולא יודע לפנות למקומות הנכונים, לא מקבל?
אני באמת לא רוצה להאמין שיש כאן מגמה של כל מיני גורמים לא לנדב אינפורמציה, כי ככה זה עולה להם פחות, כי ככה הכסף שלנו נשאר בקופה שלהם.
אסיים פוסט זועם זה בכך שאציע לכם לבדוק, לשאול, לחקור, ושוב לבדוק, ושוב לחקור ולשאול.
 
למעלה