כן, גם אלייך. לא ממש הצלחתי לעקוב בשרשור הזה
אבל זה נכון לגבי כולנו, יש לי תחושה שלך יש יכולת חזקה לשינוי.
ברור שלא בחרנו במחלות, אני מרגישה שהסביבה הבריאה מאשימה אותי, למה אני לא עובדת, למה אני לא משפרת את המצב שלי, איך הגעתי לעוני כזה וכל מיני קלישאות אחרות: הנכות היא רק בראש (כאילו אני אשמה), עוד עיתונאי שמתלהב מנכה עם יכולות על אנושיות בחלק בגוף שהוא לא נכה בו, ומצהיר שמצא "נכה שלא נותן למגבלות לעצור אותו" כאילו שזה כשלעצמו סיבה לכתבה כי הרי רוב הנכים מאפשרים לנכות להגביל אותם ולא נלחמים (לדעת העיתונאי וכנראה גם העורך של העיתון).
חברים בני משפחה ומכרים שכשאני עונה להם למה אני לא עובדת לומדת או "מתפקדת" שואלים אותי שוב ושוב "את על כסא גלגלים?" "איך זה שאנשים עם כסאות גלגלים עובדים ויכולים לעשות את כל הדברים שאמרתי ואת לא?".
והעוני, הפחד והפספוס שהייתי יכולה מוקדם יותר לשפר את מצבי הבריאותי אם רק היה לי כסף, ואולי המחלה הייתה מתאזנת ולא ממשיכה לתקוף אם היה לי כספים להשתמש בהם כדי לאזן אותה.
אבל גולשים בפורומים השונים לא חושבים שמגיע לי, ולנו. אבל חושבים שכן מגיע לנערים עוד כסף בתוכניות חיסכון,הנחה בביטוח לאומי לעצמאים, פטור מביטוח לאומי לבני 18 ומעלה גם אם הם לא בצבא למשל אם הם לומדים במכללה או בישיבה. אפילו שהם לא אומרים את זה במפורש הם אומרים שעבורינו אין כסף תוך התעלמות מהכספים שמבוזבזים. וזה מחליש אותי.
ומה שנותן לי כוח זה להרגיש חלק מקבוצה שלוקחת חלק בשינוי לטובת הנכים, הכוונה לא לארגונים שמשתתפים בפעולות שעבור ארגונים אחרים וציבור הנכים הן שנויות במחלוקת ואולי מזיקות, אלא בפעולות והצעות חוק שמטיבות עם כל הנכים ואפשר לסמוך עליהם ועל המנהיגים בעניין הזה.
למשל ח"כ אילן גילאון שאני מאוד לא מסכימה עם דעותיו המדיניות פוליטיות, אבל יש לו הרבה חוכמה דאגה ואכפתיות אמיתית כלפי הנכים. ולקרוא טוקבקים לכתבות "ומה לגבי הנכים?" "אם הוא כל כך חברתי למה הוא התנגד להצעת החוק של האופוזיציה להשוות את קצבאות הנכות לשכר המינימום?" ועוד. ולהיות חלק מהקבוצה הזאת ולהגיב בעצמי ולעורר דיון על הנושא למרות הנכות שלי, למרות שאני לא יכולה להפגין או להתנדב.
ולפי ההודעה שלך וההצהרה החזקה "לא בחרתי במחלות/נכות" עושה רושם שהיכולת שלך לקחת חלק בשינוי לפי יכולתך הבריאותית והרגשית ולקבל כוח משייכות זו וגם לתת כוח לאחרים ממש לא נמוכה משלי.
שנזכה בשמחות באמת, אמן, ובריאות, וגם הצלחה.
