אגרת שקיבלתי בדוא"ל

אגרת שקיבלתי בדוא"ל

קיבלתי בדוא"ל והתלבטתי אם לתת לכאב פרסום. מילים שיודעות לגעת בכל נים ונים מנימי הגוף והלב. התלבטתי.
דעתכם.
"נולדתי עם נכות שרדתי את החיים לא בתוך בועה
שרדתי מתוך רצון לחיות ולמצות מבלי לשקר לעצמי ולאחרים ...
כמה אני מאושר או כואב.
אמצע החיים, נוספו לי מכות. סרטן בעצמות ותלות מוחלטת.
מאבקים בכל משרד ומשרד לקבל את הזכות להמשיך לשרוד בקהילה.
זאת אומרת לצמצם הנאות ולשלם מחיר כבד.
ועתה נשברתי.
כמעט בכל שלושה חודשים המדינה מוסיפה תקנה, חוק או גזרה. כביכול בשם הצדק הסוציאלי ואף פעם זה לטובת הקשיש והנכה.
נשברתי.
במשך שנים הייתי מגיע לאחד המוסדות ואוכל ארוחה אחת חמה בעלות מסובסדת. עם השנים צרפתי את המטפל שלי להסדר.
זו הייתה סיבה לקום בבוקר ולצאת לפגוש אנשים, לראות את הטבע על תהפוכותיו. להאזין לצחוקם של ילדים ולצחוק עם הקשישים.
סגרו את המוסד והעלויות לתחזק את הבית ואת המזון שצורך הגוף גברו לאין שעור. וגם המטפל דרש את חלקו בשלל.
נשברתי.
בקשתי להכנס לבית חולים סעודי ולפטור אותי מדאגה לקיומי הפיסי.
לקיום נפשי תרבותי מינימלי. קצת עיתונים, מחשב ומשחקיו, ספר מתח וזהו.
אולי פעם בשנה איזו הצגה וזהו. העיקר לשרוד את הקור והצינה והטינה מצד אגף הרווחה והבריאות.
העיקר שיש למדינה ממון עתק לבנות ארמון ולרכוש מטוס לראש הממשלה על חשבון איכות חייהם של קשישים ונכים.
מוות איטי לכולנו
תחי מדינת ישראל, תחי"
 
למעלה