דורית אורגד
New member
תשובות למי שיודעת לשאול
למי שנכנסה רק כדי לשאול, וברוכה הבאה גם את, אם היה ספר שהשתעשעתי בכתיבתו היה זה דווקא ספר על רפואה, "רופא בדרך" שמו, כי המצאתי מצבים שהצחיקו אותי. כשכתבתי את "טרז מחכה לאות" הייתי דרוכה ובשיא הריכוז, ואני אוהבת מאוד את הדמות שיצרתי בהשראת דמות אמיתית. אבל אין זה אומר שאהבתי את הספר הזה יותר מאחרים - כל ספר שהוצאתי לאור קרוב ללבי. אם המצאתי דמות והייתי רוצה שתהיה אמיתית? זו שאלה מדהימה. ובכלל כל שאלותייך מיוחדות. אני מאמינה שאילו היה בידי להחיות דמויות ספרותיות היה העולם מתמלא באנשים אלה, שאני מתארת על הנייר, כי איכשהו לכל דמות כזאת מתאים להתהלך על האדמה, וזה היה יכול להיות כיף גדול להתחבר איתן ממש. "להרוג" דמות יהיה לי קשה יותר. לפעמים נחוץ שיהיה מישהו רע בתור ההפך של הטוב. האם צריך להתמודד עם זה, את שואלת. מעולם לא נתתי את דעתי על כך - הכתיבה זורמת ולא נעצרתי לשאול. מעתה אולי אעשה זאת, בזכותך! באשר לתהליך הכתיבה, לפעמים הסיפור קיים בראשי מתחילתו ועד סופו, ולפעמים ההתפתחות מפתיעה אותי עצמי, ככה היה בספרים אחדים, וגם ב"טרז מחכה לאות", מצאתי את עצמי מופתעת לעתים קרובות. העצות שאני יכולה לתת לסופרים צעירים - דבר ראשון, להרבות בקריאה, ודבר שני, לכתוב על כל מה שעולה על הדעת, ואחר כך, כעבור תקופה, לנפות ולהשאיר מה שנראה חשוב, יפה ומעניין. ההיסטוריה מעניינת אותי ובעיקר תולדות עמנו. אפשר ללמוד המון ממה שהיה, וכמו שכבר נאמר - "עם שאין לו עבר אין לו עתיד".
למי שנכנסה רק כדי לשאול, וברוכה הבאה גם את, אם היה ספר שהשתעשעתי בכתיבתו היה זה דווקא ספר על רפואה, "רופא בדרך" שמו, כי המצאתי מצבים שהצחיקו אותי. כשכתבתי את "טרז מחכה לאות" הייתי דרוכה ובשיא הריכוז, ואני אוהבת מאוד את הדמות שיצרתי בהשראת דמות אמיתית. אבל אין זה אומר שאהבתי את הספר הזה יותר מאחרים - כל ספר שהוצאתי לאור קרוב ללבי. אם המצאתי דמות והייתי רוצה שתהיה אמיתית? זו שאלה מדהימה. ובכלל כל שאלותייך מיוחדות. אני מאמינה שאילו היה בידי להחיות דמויות ספרותיות היה העולם מתמלא באנשים אלה, שאני מתארת על הנייר, כי איכשהו לכל דמות כזאת מתאים להתהלך על האדמה, וזה היה יכול להיות כיף גדול להתחבר איתן ממש. "להרוג" דמות יהיה לי קשה יותר. לפעמים נחוץ שיהיה מישהו רע בתור ההפך של הטוב. האם צריך להתמודד עם זה, את שואלת. מעולם לא נתתי את דעתי על כך - הכתיבה זורמת ולא נעצרתי לשאול. מעתה אולי אעשה זאת, בזכותך! באשר לתהליך הכתיבה, לפעמים הסיפור קיים בראשי מתחילתו ועד סופו, ולפעמים ההתפתחות מפתיעה אותי עצמי, ככה היה בספרים אחדים, וגם ב"טרז מחכה לאות", מצאתי את עצמי מופתעת לעתים קרובות. העצות שאני יכולה לתת לסופרים צעירים - דבר ראשון, להרבות בקריאה, ודבר שני, לכתוב על כל מה שעולה על הדעת, ואחר כך, כעבור תקופה, לנפות ולהשאיר מה שנראה חשוב, יפה ומעניין. ההיסטוריה מעניינת אותי ובעיקר תולדות עמנו. אפשר ללמוד המון ממה שהיה, וכמו שכבר נאמר - "עם שאין לו עבר אין לו עתיד".
