שאלות לדורית אורגד - לכאן

פרסים ספרותיים

לאורנה שלום, אני חושבת שפרס ספרותי מעודד ליצירה, כי לפעמים אחרי השקעה עצומה של כל המשאבים בכתיבה (שכן אדם שכותב ברצינות באמת משקיע את כל-כולו ביצירה), יש לפעמים הרגשה שההשקעה האדירה הזו מצד הסופר בוזבזה לשווא, מפני שהספר נעלם בערימת הספרים היוצאים לאור. כידוע יחסי ציבור מהווים כיום גורם חשוב במכירה, ומי שאין לו יחסי ציבור כאלה - גם אם הוא כותב יפה - לא זוכה להכרה, ואם אז בא הפרס הוא בוודאי משפיע על הסופר לטובה. באשר לשיפוט של וועדות הפרסים, אני רוצה להאמין שהן שופטות ביושר. לי אסור להתלונן, ואני אסירת תודה על כל הפרסים שזכיתי בהם.
 
תחקירים לספרים

להרבלייף החביבה, בראש ובראשונה תודה על ההכרה באמינות ספריי. אני באמת שוקדת על התחקיר. שנתיים חקרתי את נושא עולי אתיופיה קודם שכתבתי את "שבועת האדרה","יום החרגול וימים אחרים" וכעת עומד לראות אור ספר נוסף על עולי אתיופיה, בשם "קלקידן". כך נהגתי גם לפני שכתבתי גם את "הנער מסיבליה" - ואף נסעתי לשם כך לספרד ולהולנד. לפעמים די בידע אישי, אך לרוב נחוץ גם תחקיר ואני אוהבת לעשות אותו - בראיונוות אישיים, בקריאה, בביקורים באתרים שונים וכו'. לספר "טרז מחכה לאות" קדם תחקיר מעמיק על האונייה "אגיאוס ניקולאוס", וכל מה שהתרחש על סיפונה בזמן ששייטה שלושה חודשים על הים בתנאים איומים ונוראיים. התיאורים של חיי טרז בלונדון מבוססים, בין היתר, על נסיעותיי התכופות ללונדון להיות עם האישה שגידלה את בעלי בתקופת מלחמת העולם השניה והיתה לו כאם, והיא השפיעה על עיצוב דמותה של טרז.
 
תרגום ספריי

למיקי היקר, ספריי תורגמו לספרדית, איטלקית, גרמנית, צרפתית, רוסית, ערבית ויפנית, וכעת עובדים על תרגום לאנגלית. יש לי קשר עם קוראים מהעולם - עד כה קיבלתי מכתבי קוראים מאירופה, ובזמן האחרון אני מקבלת בעיקר מיפן, והמכתבים של הקוראים היפנים היו מרגשים מאין כמותם. למשל, קורא בן 86, ששאל את ספרי בספריה הציבורית, כתב לי כך: " אני בן 86 ואיני זוכר שבכיתי אי פעם בשעת קריאת ספר כמו שבכיתי כשקראתי את ספרך בשעת מבחן" או אישה שכתבה: "תמיד חשבתי שישראל היא מדינה תוקפנית, לפי מה שראיתי בטלויזיה וקראתי בעיתונים, ואחרי קריאת ספרך השתנתה דעתי ואני מבינה אתכם". כמו כן, מפעם לפעם מזמינים אותי לחו"ל, להיפגש עם קוראיי ולהרצות בפני קהלים שונים.
 
סופרים מוערכים

לרינת החביבה, איזה כיף לי שזכיתי לקוראת כמוך. הייתי בילדותי "תולעת ספרים" ובלעתי כל חומר קריאה, אבל כשנפל לידי ספרו של פרנץ מולנר "מחניים" התרגשתי ועד היום אני מעריכה את כתיבתו. כשבגרתי מעט אהבתי לקרוא את ספריו של בלזק, אך גם סופרים רוסים גדולים כמו דוסטוייבקי. כיום אני מעריצה את כתיבתם של כמה וכמה סופרים, וביניהם ג'ורג' סראמגו וגרסיה מרקס, אבל אינני חושבת שאני מושפעת ממישהו בכתיבתי, אף שכמובן אין שום רע בלהיות מושפע מסופרים אחרים, להיפך.
 

Guy K

New member
../images/Emo41.gif שאלות לדורית אורגד - לכאן ../images/Emo13.gif

אירוח הסופרת דורית אורגד יתקיים ביום שני בערב. כדי לתת לסופרת צ'אנס להספיק לענות קצת יותר בהרחבה על השאלות, אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם מראש. הן תשלחנה אל הסופרת היום בערב. בכל מקרה אפשר להשאיר כאן שאלות שייענו חי בפורום עד שיתחיל האירוח, יום שני בשעה 21:00. אירוח נעים ומעניין שיהיה לנו
 

Guy K

New member
השאלות שלי:

דורית שלום! איך הופכת סופרת ילדים לסופרת למבוגרים אחרי כל כך הרבה שנים? מה גרם לך להתחיל דווקא בסיפור הזה? ולמה היום דווקא? שאלה שניה: בתור סופרת ישראלית ותיקה, את חושבת שיש הבדל בין עולם הספרות בישראל של היום לעולם הספרים כשהתחלת את הקריירה שלך? ואם יש שינוי - זה שינוי לטוב או לרע?
 
תשובה לגיא מדורית אורגד

שלום לך גיא, אכן שאלה מענינת אתה שואל. שאלה שלא שאלתי את עצמי, ואולי הגיע הזמן לעשות זאת. נתחיל עם הכתביה לצעירים, שבה עסקתי שנים רבות. בעצם, למה? כבר הייתי אמא ואחרי תואר ראשון באוניברסיטה, ומדוע לא כתבתי אז לבני גילי? נדמה לי שעשיתי זאת כי הייתי אם במישרה מלאה, כלומר היתה לי מוטיבציה לשוחח עם בנותיי(יש לי שלוש בנות) גם באמצעות הספרים. איתן ועם החברים שלה. לכן, כך אני חושבת, התחלתי מכתיבה לציעירים. עם השנים גדלו בנותיי וכעת אני משוחחת עימן גם באמצעות הספרים, וכמובן לא רק איתן. יש לי צורך לפנות לקהל שיכול להסחף למחוזות שלילדים אין מה לחפש בהם, כמו בעולמה של טרז שהוא מורכב מדי להבנתו של קורא שאינו מבוגר, והתעלומות שמועלות ונפתרות בספר הזה נראות לי מסובכות מדי לגיל הצעיר. ולעומת זאת הן מאתגרות קורא בוגר, כמו שהן היו אתגר בשבילי בזמן הכתיבה. כך אני כותבת - יוצרת תעלומות ומנסה לפתור אותן, והתעלומות שמענינות אותי כיום מתאימות לדעתי לקורא מבוגר. גם השאלה השניה ששאלת אותי גורמת לי לתהות על נושא שקודם לא נתתי דעתי עליו. שאלת אם יש הבדל בין עולם הספרות הנוכחי בארץ לזה שהיה בעבר, ואם יש שינוי - האם הוא לטובה. בהנחה שהכוונה לאיכות הספרותית, נדמה לי שבעבר נכתבו ספרים נפלאים וכך גם כיום. אבל לצד הספרים המעולים מופיעים בימינו יותר ספרים גרועים ובעיקר בוטים, הן בתוכנם והן בעברית שבה הם נכתבים. לכן, אם יהיה הקורא בררן דיו, לא יהיה הבדל לגביו בענין שעליו שאלת - הוא ימצא על המדף היצע עשיר של חומר קריאה חדש, מהנה ואיכותי.
 

avnit13

New member
טרז מחכה לאות,,,,,,,,

דורית היקרה במילים ספורות ועל רגל אחת אומר לך את מה שאני הרגשתי כשקראתי את ספרך האחרון בסדרה טרז מחכה לאות,,,הריגשה והסקרנות לבאות אחזה בי כל שעות הקריאה,,ולא נחתי ולא שקטתי עד חסיום,,, הספר,, שכה ריתק אותי,,עשה לי את זה,,,ואחר כך הקדשתי מחשבה לתחושות שספר זה עורר בי - על השימוש הוירטואוזי בשפה העברית ההולכת ומתעשרת ומאפשרת לתאר ולספר,, ואני,, באטרף אחריה אפילו יותר מהשפה הצרפתית,,,"תרתיי משמע",,והכבוד והתקווה לקרוא בזמן הקרוב ספר נוסף ממטבחך היצירתי...והרי בעשייה וביצירה עסקינן,,,,זהו לעכשיו,,, בידירות ובהערכה רבה שלך בידידות אמת נ י מ י ת [נמה אבנית]
 
לנמה

לנמה היקרה מאוד, כמה שימחת אותי בדברים הנפלאים שכתבת על "טרז מחכה לאות". הרגשתי שחדרת למעמקי הדמות ואני אסירת תודה על היכולת המופלאה, יכולת שרק אמן עשוי להתברך בה, להבחין בדקויות המרכיבות אותה. היה לי לעונג לקרוא את התרשמותך ואם לא עניתי למיילים עד כה זה מפני שהייתי בלונדון אצל "טרז", שלצערי חשה ברע, אך כעת הוטב לה. נחתנו זה לא מכבר ועוד יהיו לנו דברים רבים להחליף בנינו. תודה והיי ברוכה.
 

manali

New member
בדיוני או אוטוביוגרפי

דורית שלום, קראתי את ספרך החדש טרז מחכה לאות ונהניתי מאוד. רציתי לשאול האם העלילה מבוססת על ארועים שקראו באמת, או שהכל פרי דמיונך? ובכלל, האם סופר יכול להתעלם מהאוטוביוגרפיה שלו כשהוא כותב?
 
טרז מחכה לאות

למנלי השלום והתודה, למה תודה? על חוות דעתך ששמחתי בה מאוד. אשר לשאלה אם הספר, טרז מחכה לאות, מתבסס על אירועים שקרו באמת - במידה רבה כן. הספינה שאני מספרת עליה, אמנם היתה, והתיאור שלה אוטנטי לגמרי, וחלק מן הדמויות מציאותיות. עם זאת, יש בספר גם בדיה, עלילות שנוצרו בדמיוני, אבל כולן היו יכולות להתקיים במציאות. בקשר לפרטים האוטוביוגראפיים - אני מאמינה שכל סופר, אם הוא רוצה בכך ואם לאו, משרבב לסיפור שהוא כותב, ואפילו הדמויות שלו רחוקות ממנו, בכל זאת הוא נמצא בתוכן, כמו שאמר גוסטב פלובר: "מאדאם בוברי היא אני".
 
דורית שלום

אני משדה בוקר(אני מכיר את רותם!), ורציתי לשאול מדוע עשית את ההסבה לכתיבת שירה?
 

יניב1

New member
שלום דורית, השאלה שלי...

איזה מהספרים שלך את הכי אוהבת, ולמה?
 
ספר אהוב

ליניב רב שלומות, קשה לי לבחור בספר אחד מתוך למעלה מ-50 שכתבתי כאהוב עלי ביותר. אני משתדלת בכל ספר לכתוב הכי טוב שאני יכולה, ולכן בכל אחד מהם יש חלק ממני. כעת, כשיצא לאור "טרז מחכה לאות", אני אולי סקרנית, יותר משהייתי לגבי ספרים אחרים, לראות איך הוא יתקבל, ובינתיים התגובות עודדו מאוד.
 
שירה

לוורתר הצעיר שלום רב, אני שמחה על ההיכרות ויחי שדה בוקר! מדוע עשיתי הסבה לשירה? האמת שהתחלתי בשירה ועשיתי הסבה לפרוזה, כי שירים כתבתי כבר ביסודי ואחר-כך הרביתי לכתוב שירים בתיכון, והמשכתי כל השנים לכתוב שירים. אבל, אומץ לפרסם אותם קיבלתי רק השנה, ותודה על ההתייחסות שלך.
 

Arana

Active member
מנהל
דורית שלום

מעניין לדעת מה דעתך לגבי כתיבה לילדים כמי שכתבה ספרי ילדים רבים - האם את חושבת שבכתיבה לילדים המגמה צריכה להיות בראש ובראשונה דידקטית? הרי אנו יוצאים מנקודת הנחה שילדים מושפעים יותר ממבוגרים מחוויות שונות, כולל ספרות, ולכן האם זה נכון להשתמש בעוצמת החוויה הספרותית כדי לחדד מסרים מסוימים שאנו רוצים להעביר לילד? האם גם כשהמטרה היא בידור ושעשוע לילד, הכתיבה צריכה להיות מונחית ע"י המחשבה של "מה הילד ייקח מכאן הלאה"? ואולי זה גם משהו שאמור להנחות אותנו בספרי מבוגרים? או שאולי המבוגרים נתפסים כמי שיכולים לקרוא טקסט ולשפוט אותו ולא לקבל דווקא את הערכים שהסופר רואה כחשובים? איך את רואה את הנקודות האלו בכתיבה לילדים ולמבוגרים?
 

Arana

Active member
מנהל
ועוד שאלה

כמה מספרייך עובדו גם למדיומים אחרים - רדיו, טלויזיה, תיאטרון. אנחנו רואים תופעה דומה גם עם ספרים אחרים המעובדים לקולנוע ולטלויזיה. מה דעתך על כך (לגבי היצירות שלך וגם באופן כללי)? האם הגישה לקהלים "לא ספרותיים" מצדיקה את אובדן הפורמט הספרותי המקורי על כל המאפיינים הייחודיים שלו? האם כאשר זה קורה לסופר צריכה להיות שליטה על המעבר בין המדיומים (כדי "לשמור" על היצירה שלו) או שהוא צריך להניח שאנשי קולנוע/רדיו ייטיבו ממנו להתאים את הספר לפורמט החדש, גם במחיר של עיוות מסוים?
 
עיבוד ספרים

ועוד לארנה, בדרך כלל משמח אותי שספרי נבחרים להמחזה, הסרטה ותרגום - גם אם לפעמים נגרם בעיבוד שינוי כלשהו. אבל קרה לי גם שהשינוי בסיפור שהוסרט לטלויזיה גרם לי מפח נפש, כך שהתשובה באמת מורכבת ולא חד משמעית. אני מאמינה שיש לדון בכל מקרה לגופו. אם העיוות גדול אולי בכל זאת אעדיף שספרי לא יהוו בסיס ליצירה "לא ספרותית". כמעט כל מי ממכריי שקרא את "טרז מחכה לאות" אמר שמוכרחים לעשות ממנו סרט, ואודה על האמת שאם מישהו ינסה אקבל זאת בברכה ואשמח שמחה גדולה.
 
כתיבה דידקטית - רצוי או לא

לארנה שלום רב, לדעתי אסור שהכתיבה לילדים תהיה דידקטית, כי ספר צריך לגרום לחוויה מרגשת, וברגע שהמטרה היא לחנך מוחמצת החוויה הטהורה הראשונית של הקורא הצעיר והוא עלול להימנע להבא מקריאה. מצד שני, מכיוון שהקורא מושפע יותר מתכנים שהוא פוגש בספרים, שעלולים גם להזיק לו, רצוי שהסופר יהיה מודע לצרכיו של הילד, ובעיקר שעולם הילדים יהיה קרוב ללבו. אם תנאי זה מתמלא, אני מאמינה שהספר אכן יקדם את הילד ויעניק לו מסרים חיוביים. אני, מכל מקום, לא ניסיתי מעולם להשתמש בחוויה הספרותית כדי להעביר מסרים. כתבתי על מה שקרוב ללבי ומה שחשוב לי, כמו יחס סובלני לזולת (למשל בספרי המביאים את סיפורם של עולי אתיופיה), אך זה לא מתוך מגמה כשלהי, חוץ מהנטיה האישית שלי. באשר לספרי מבוגרים, רשאי הסופר לדעתי לכתוב כראות עיניו, ובכתיבתו הוא מעמיד את עצמו לשיפוטם של הקוראים - אם הם אוהבים לקרוא את מה שהוא כותב, מה טוב, ואם לאו - הם פשוט לא יקראו את יצירותיו. מה שברור הוא שאין לסופר זכות "לחנך" את הקוראים, לא את הרכים בשנים, ובוודאי שלא את קהל הקוראים הבוגר.
 
דורית ברוכה הבאה!

יש לי כמה שאלות, אני מקווה שתרצי לענות... 1. האם יש ספר שאהבת במיוחד לכתוב או שאהבת במיוחד אחרי שסיימת לכתוב? (אני לא חושב שזה אותו דבר!) 2. האם יש דמות שהמצאת והיית רוצה שהיא תהיה אמיתית? האם יש דמויות שאת אוהבת יותר או להיפך - דמויות שאת ממש לא אוהבת? ואיך מתמודדים עם זה במהלך הכתיבה? האם בכלל צריך להתמודד עם זה? 3. מה תהליך הכתיבה שלך? האם את קודם בונה את הסיפור עד הסוף ואחר כך כותבת אותו, או שאת ממציאה תוך כדי כתיבה ובעצם כמו הקוראים לא יודעת מה הסוף? 4. אילו עצות את יכולה לתת מניסיון לסופרים צעירים? 5. למה לדעתך את עוסקת הרבה בנושאים היסטוריים? האם יש תקופה שאת מעדיפה לכתוב עליה? תודה מראש וערב טוב
 
למעלה