סיימתי לקרוא את הספר

סיימתי לקרוא את הספר

הו, אחי בני התמותה
מאת אלבר כהן
תרגום: ניצה בן ארי
145 עמ'
ילד הנקרע בין אהבתו הגדולה למדינתו צרפת ובין היותו יהודי נרדף בארצו עם תחושת הזרות והניכור של הנוצרים כלפיו. יחד עם תחושת של עוגמת נפש וכו..
כתוב בצורה קצת מיוחדת,
טוב. יש חזרתיות יתר
. תוהה איך ספריו האחרים של אלבר כהן בהשוואה אליו, מוצלחים יותר? פחות? תוהה גם מה תגובתם/התרשמותם של גוים/ נוצרים לאחר קריאת הספר...?

 

aclinova

New member
טרם קראתי, אבל אהבתי מאוד ספר אחר שלו

והתחברתי לצורת הכתיבה הייחודית שלו.
לפני הרבה שנים נתקלתי בספר 'הנאוה לאדון' בחנות ספרים אבל לא קניתי, ומאז הספר נתקע אצלי כספר שאני חייבת לקרוא. עברו שנים והחלטתי לקנות את הספר, שישב אצלי בבית וחיכה בסבלנות. רציתי ולא רציתי לקרוא בו זמנית. לא יכולה להסביר למה. אפילו לא זכרתי על מה הספר.
לפני כמה חודשים סוף סוף קראתי בו והוא השאיר אותי נפעמת ומלאת רגשות. מין סיפור אהבה שונה וחריג ודרמטי ומופלא. הדמויות מורכבות ועשירות, הכתיבה קולחת והסיפור הוא לא עוד סיפור אהבה בנאלי. או, ליתר דיוק, הבנאליות והגיחוך של האהבה מתוארים היטב.
גם בנאוה לאדון יש דיונים בנוגע ליהדות ומקומה בקרב הדמויות, ונראה שזה נושא שהעסיק מאוד את הסופר. היהדות בספר הזה אינה דמות ראשית, אבל היא בהחלט מלווה את העלילה.
לא מטריד אותי לחשוב איך הסיפור נתפס בקרב דתות אחרות, אלא האם אנשים אחרים סיימו את הספר באותה תחושה כמו שלי.
&nbsp
&nbsp
 

Arana

Active member
מנהל
לא קראתי, תודה על הדיווח

הוא קצר, רק 145, ועדיין יש חזרתיות?
 
למעלה