מה קוראים בשבת
- פותח הנושא Arana
- פורסם בתאריך
The White War, ספרו של מארק תומפסון שכותב גם על הבלקן
כותרת משנה: Life and Death on the Italian Fronts 1915-1919
אני רק בהתחלה, לאחר ההקדמה ובפתחו של הפרק הראשון. תומפסון כותב על המלחמה מנקודת הראות האיטלקית, זו שנוהלה לאורך כל קו הגבול הצפוני, מנקודת הגבול עם שווייץ ועד זו עם סלובניה, שהביאה לבסוף לסיפוח טרייסטה (ואולי גם לאיבוד ערים שהן היום בקרואטיה אבל זה אני לא בטוחה שקרה בעקבות המלחמה הזאת, אולי זה קרה בעקבות המלחמה הבאה).
זה ספר יחסית עב-כרס, אידיאלי לחורף ולשמחתי הוא גם כתוב בבהירות.
בכלל התכוונתי לקרוא ספר אחר אבל כך יצא. קראתי הודעה משמחת על כך שבטורינו בקרוב יחלו עבודות לשיפוץ ולאחר מכן פתיחה של עוד "סניף" של "גלריות איטליה", שלמרות שאולי מרמז שמו, הוא מיזם פרטי של בנק, אוספי אמנות שהוא קונה ואז מציג לקהל. יש גלריות כאלה במילנו (ממש בניצב לסקאלה), בנאפולי ובוויצ'נצה. ונזכרתי במבנה המסעיר של הגלריה הזאת בוויצ'נצה - מבנה היסטורי עתיר פיתוחים, אולי בניין של פאלאדיו, הארכיטקט שעיצב את פניה של העיר והשפיע השפעה גדולה על ארכיטקטים שבאו אחריו, כולל על בוני הבית הלבן. הגלריה מציגה אמנות ונציאנית, איקוניות רוסיות ותערוכות זמניות, כמו זו שביקרתי בה ב-2015 בביקור האחרון שלי בעיר, של צילומים של בונקרים מהמלחמה ההיא. בונקרים שנמצאים בפרובינציית ונטו, צפונית לוויצ'נצה, שם בין השאר נערכו הקרבות, כולל אחד מפורסם, של ויטוריו ונטו. הצלם יצא לבקר בשרידים של אותם בונקרים והביא אותם בצילומי צבע, בעיקר, לגלריה.
נזכרתי בביקור הזה ועד כמה החלק הצפוני הזה, כולל החלק הגובל בסלובניה - המוזנח תיירותית וטוב שכך מבחינתי, שכן אינו הומה - מרתק אותי. והחלטתי לקרוא את הספר.
חוץ מזה אני קוראת קצת איטלקית, ברושורים תיירותיים. אני כרגע נטולת מורה ורוצה לראות איך אני מתקדמת לבדי. הקריאה שלי קפצה לאחרונה אבל יש עדיין נושאים רבים, פרטים רבים, של דקדוק, שאני רוצה לשכלל.
כותרת משנה: Life and Death on the Italian Fronts 1915-1919
אני רק בהתחלה, לאחר ההקדמה ובפתחו של הפרק הראשון. תומפסון כותב על המלחמה מנקודת הראות האיטלקית, זו שנוהלה לאורך כל קו הגבול הצפוני, מנקודת הגבול עם שווייץ ועד זו עם סלובניה, שהביאה לבסוף לסיפוח טרייסטה (ואולי גם לאיבוד ערים שהן היום בקרואטיה אבל זה אני לא בטוחה שקרה בעקבות המלחמה הזאת, אולי זה קרה בעקבות המלחמה הבאה).
זה ספר יחסית עב-כרס, אידיאלי לחורף ולשמחתי הוא גם כתוב בבהירות.
בכלל התכוונתי לקרוא ספר אחר אבל כך יצא. קראתי הודעה משמחת על כך שבטורינו בקרוב יחלו עבודות לשיפוץ ולאחר מכן פתיחה של עוד "סניף" של "גלריות איטליה", שלמרות שאולי מרמז שמו, הוא מיזם פרטי של בנק, אוספי אמנות שהוא קונה ואז מציג לקהל. יש גלריות כאלה במילנו (ממש בניצב לסקאלה), בנאפולי ובוויצ'נצה. ונזכרתי במבנה המסעיר של הגלריה הזאת בוויצ'נצה - מבנה היסטורי עתיר פיתוחים, אולי בניין של פאלאדיו, הארכיטקט שעיצב את פניה של העיר והשפיע השפעה גדולה על ארכיטקטים שבאו אחריו, כולל על בוני הבית הלבן. הגלריה מציגה אמנות ונציאנית, איקוניות רוסיות ותערוכות זמניות, כמו זו שביקרתי בה ב-2015 בביקור האחרון שלי בעיר, של צילומים של בונקרים מהמלחמה ההיא. בונקרים שנמצאים בפרובינציית ונטו, צפונית לוויצ'נצה, שם בין השאר נערכו הקרבות, כולל אחד מפורסם, של ויטוריו ונטו. הצלם יצא לבקר בשרידים של אותם בונקרים והביא אותם בצילומי צבע, בעיקר, לגלריה.
נזכרתי בביקור הזה ועד כמה החלק הצפוני הזה, כולל החלק הגובל בסלובניה - המוזנח תיירותית וטוב שכך מבחינתי, שכן אינו הומה - מרתק אותי. והחלטתי לקרוא את הספר.
חוץ מזה אני קוראת קצת איטלקית, ברושורים תיירותיים. אני כרגע נטולת מורה ורוצה לראות איך אני מתקדמת לבדי. הקריאה שלי קפצה לאחרונה אבל יש עדיין נושאים רבים, פרטים רבים, של דקדוק, שאני רוצה לשכלל.
לא לישון לעולם / וילם פרדריק הרמנס
אני לא נוהגת לקרוא את הכריכה האחורית (לא בסמוך לקריאת הספר בכל אופן) כדי לגלות את הסיפור תוך כדי קריאה. במקרה של הספר הנוכחי, קראתי שליש, ועדיין לא ברור לי על מה הספר…
 
את הספר משבוע שעבר - תמהון, סיימתי די מהר. אני לא מצליחה לנתח אותו ביני לבין עצמי. בעקרון - אהבתי את הספר. יש בו משהו מרגש ואנושי. לדעתי השם אינו מתאים לספר, כי מדובר בו יותר על מסע פיזי ודתי מאשר על תחושת פליאה ותמהון. אני חושבת שהספר משאיר עקבות של רגשות ולא של מחשבות ולכן קשה לנתח אותו או לקבל ממנו תובנות.
אם מישהו כאן קרא אותו, אשמח לשמוע מה דעתכם.
 
כן, התרגלתי די מהר לכתוב 2020
אני לא נוהגת לקרוא את הכריכה האחורית (לא בסמוך לקריאת הספר בכל אופן) כדי לגלות את הסיפור תוך כדי קריאה. במקרה של הספר הנוכחי, קראתי שליש, ועדיין לא ברור לי על מה הספר…
 
את הספר משבוע שעבר - תמהון, סיימתי די מהר. אני לא מצליחה לנתח אותו ביני לבין עצמי. בעקרון - אהבתי את הספר. יש בו משהו מרגש ואנושי. לדעתי השם אינו מתאים לספר, כי מדובר בו יותר על מסע פיזי ודתי מאשר על תחושת פליאה ותמהון. אני חושבת שהספר משאיר עקבות של רגשות ולא של מחשבות ולכן קשה לנתח אותו או לקבל ממנו תובנות.
אם מישהו כאן קרא אותו, אשמח לשמוע מה דעתכם.
 
כן, התרגלתי די מהר לכתוב 2020
קשה לי לענות על זה
רוב הזמן הספר אינו מתאר קושי רגשי, אלא מתאר בצורה מאוד ברורה את הקושי הפיזי, הסיזיפי של המסע של הגיבור (מנסה לתאר כמה שפחות כדי לא לקלקל לך את הקריאה).
 
בשליש האחרון של הספר היו מצבים פחות קלים (שוב- לא רוצה לקלקל...) אבל השורה התחתונה שאני הבנתי מהסיפור היא דווקא של אופטימיות מסוימת.
רוב הזמן הספר אינו מתאר קושי רגשי, אלא מתאר בצורה מאוד ברורה את הקושי הפיזי, הסיזיפי של המסע של הגיבור (מנסה לתאר כמה שפחות כדי לא לקלקל לך את הקריאה).
 
בשליש האחרון של הספר היו מצבים פחות קלים (שוב- לא רוצה לקלקל...) אבל השורה התחתונה שאני הבנתי מהסיפור היא דווקא של אופטימיות מסוימת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.