מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

השבת האחרונה של 2019 היא גם שבת של חנוכה ושבת של חג המולד, ואולי יש עוד כמה חגים שמסתובבים בסביבה הרב-תרבותית שלנו

עם הסופה שבחוץ, אין טוב יותר מאשר ספר להתחמם איתו...

מה אתם קוראים בשבת

 

[אורלנדה]

"הדברים שאיבדנו באש", מריאנה אנריקס

קובץ סיפורים מאת סופרת שסיפור אחד שלה - לא כזה לטעמי - הופיע בספר המדליק "ספר התשוקות"
https://9livespress.com/product/ספר-התשוקות/

אז שמחתי לקרוא קובץ שלם שלה, שאכן ברובו היא נוגעת, כפי שנכתב עליה באנתולוגיה, במקאברי, בגותי ובאימה. לאו דווקא לטעמי כל אלה (יש כמה תיעורי זוועה בכמה מהסיפורים) אבל נהניתי מהסיפורים. בעיקר מאלה שבהן היא מתארת את שנות ה-20 לחייה, בפרברי בואנוס איירס של שנות ה-90. היא גם לא מעט נוגעת בעבר האפל של ארגנטינה, דיקטטורת הגנרלים. תרגום מצויין של אדם בלומנטל.

קראתי השבוע גם את "הטובע", מאת תומס ברנהרד, מונולוג אינסופי, אובססיבי ומעגלי, של אדם בגיל העמידה שחברו התאבד, ושניהם יחד עם פסנתרן-העל גלן גולד, למדו יחדיו בקורס קיץ בתחילת שנות החמישים, בזלצבורג, עם אחד הפסנתרים הגדולים במאה ה-20, ולדימיר הורוביץ. מכאן, תוך הכרה בגדולתו של גולד ומה היא אומרת על חייהם שלהם ועל שאיפותיהם, הוא מתאר את חייו, את חיי החבר המתאבד, בתאורים החוזרים על עצמם של כמה אפיזדות והתרחשויות, בכמה מקומות שונים באוסטריה ובשווייץ. תוך הבעה של שנאה יוקדת לאוסטריה. (ברנהרד בצוואתו הורה שלא לפרסם דבר לאחר מותו, במדינה זו, שאותה לא עזב דווקא).
די אהבתי את זה, את ההומור ה"נואש" כפי שתואר בכריכה, את האובססיביות, הנלעגות, המיזנטרופיות, האמת היא שהיה קשה להניח את הספר.

ובתחילת השבוע קראתי את סוף הספר של טוביאס ג'ונס, Ultras, על מועדוני האולטרה באצטדיוני הכדורגל באיטליה ומחוצה להם, ספר שמלמד הרבה על פוליטיקה ועל החברה הפטריארכלית של המדינה הזאת, ועל איך מועדונים חזקים הולכים יד ביד עם מאפיה ועם מסחר בסמים, מצד אחד, ואחרים מיטיבים, עוזרים למוחלשים ולמאמצי הצלה בזמן אסונות טבע, והם בעלי אג'נדה אנטי ממסדית ושמאלית.

 

[Arana]

איזה הספק, תודה על השיתוף