מה קוראים בשבת

[aclinova]

אני קופצת בין ז'אנרים לאחרונה

קראתי השבוע את האדם מחפש משמעות. חוב שהרגשתי שמזמן הייתי צריכה לפרוע. החלק השני והפסיכולוגי היה משעמם למדי ולא תרם לי הרבה להבנת ההתמודדות של פראנקל במחנות.
עכשיו התחלתי את שליחותו של ליצן של רובין הוב. גם זה חוב ישן. חברות המליצו לי לקרוא ספרים שלה כבר מזמן ולפני כמה שנים מצאתי את הספר. שכב בספריה עד עכשיו. נראה מבטיח.
שבת שלום

 

[Arana]

מה קוראים בשבת

פרשת השבוע מכילה את ההבטחה האלוקית לארץ שבת חלב ודבש - אני מקווה שגם בתוך הספרים אתם מוצאים לכם חלקת ארץ פרטית זבת חלב ודבש

מה אתם קוראים בשבת

 

[roni64]

היה שבוע מוצלח ברובו

פתחתי עם "המקעקע מאושוויץ" מאת הת'ר מוריס, סיפורו האמיתי של לאלי סוקולוב, יהודי סלובקי, שקעקע מספרים על זרועותיהם של האסירים. למרות הנטיה של הסופרת לכתוב "שואה לייט", הסיפור עצמו מרתק.
אחריו קראתי את "היינו הגונים" מאת אריק זיו, שדמיין כיצד הימלר היה כותב אוטוביוגרפיה בימיו האחרונים. לא התלהבתי מהרעיון, אבל הדברים שהוא כותב מבוססים על נאומיו של הימלר, והם מזעזעים.
אחריהם עברתי לצרפת עם "שיבה לריימס" מאת הסוציולוג דידה אריבון. הכותב נולד למעמד הפועלים, והתנתק לחלוטין ממשפחתו כדי להחלץ ממגבלות המעמד. הוא משלב את סיפורו האישי עם הגות סוציולוגית. מעניין מאוד.
האחרון היה ספר מתח קליל למדי, למרות נסיון לייצר עומק פסיכולוגי. "החיים שאנו קוברים" מאת אלן אסקנס, ספר קצבי, טוב לסוגו.

שבת שלום

 

[מחשבות]

שמתי עין על שיבה לריימס.

 

[tamika14]

"היינו בני המזל" מאת ג'ורג'יה האנטר

סיפורם המרתק של בני משפחה יהודית שנפרדו זה מזה עם תחילת מלחמת העולם השנייה, והיו נחושים בדעתם לשרוד – ולמצוא זה את זה.