מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

כן בחירות חדשות, לא בחירות חדשות - הכי חשוב באיזה ספר אתם בוחרים

מה אתם קוראים בשבת

 

[roni64]

היה שבוע מגוון ומעניין

פתחתי עם החמישי בספרי "המאבק שלי" מאת קרל אובה קנאוסגורד, "גשם חייב לרדת". מצוין, כרגיל.
אחריו קראתי ספר מיוחד, "מושב הנהג" מאת מיוריאל ספארק, המציג דמות דוחה אך מעוררת חמלה רבה.
האחרון היה "מסעותי עם דודתי" מאת גרהם גרין בתרגום חדש. משעשע וחביב.

שבת שלום

 

[tamika14]

"המחברת הגדולה" מאת אגוטה קריסטוף

ספר לא קל, לעיתים אף מזעזע ועם זאת מעניין.
קשה להניח את הספר מהיד.

 

[Arana]

אכן, ספר מזעזע ומרתק

 

[מחשבות]

ויש שני המשכים, שאסור לפספס.

 

[tamika14]

 

[motior]

אונורה דה בלזק - הסכנות שבהתנהגות נלוזה (ועוד שני סיפורים)

נתקלתי בספריה בספר הלא ארוך הזה והחלטתי לנסות.
בינתיים "בסדר" ולא יותר

 

[פיקובל]

ספורי חייו של מר פיקרי / גבריאל זווין

אהבתי. הרבה אהבת קריאה בספר אחד.

 

[אורלנדה]

עדיין עם "חיים ועוד חיים". איזה ספר נפלא זה.

ומזל שאני קוראת פעם שניה, בראשונה הרגשתי שהמעברים בזמן שרירותיים ולא הבנתי את ההתעקשות לספר עוד ועוד סיפורי חיים בתסריטים שונים, כלומר סוג של "דלת מסתובבת". עכשיו אני מסתכלת על זה במבט רחב יותר, כספר שמספר את הסיפור של נשים רבות במאה ה-20. ואיזו יכולת סיפורית יש לאטקינסון. אז אחרי הקטע המדכא עד עפר של לונדון לאחר המלחמה, בשנת 47, יש עוד כל כך הרבה שיאי כתיבה כאן. כולל סיפור הזוי - הפעם המילה ראויה - שבו הגיבורה נקלעת לקן הצרעות - או הנשרים, למעשה - של הצמרת הנאצית קצת לפני פרוץ המלחמה.

בקרוב אקרא את הספר שכתבה אחריו, A God in Ruins, שיצא ב-2015 ותורגם השנה לעברית בשם "חיים אחרים". כפי הנראה בו דמות אחת - אחיה הצעיר של הגיבורה כאן - היא גיבורת הספר. אם כי היא לא רואה בקריאת שני הספרים האלה בזה אחר זה הכרח. אני מאוד שמחה שלקראת הספר הבא קראתי את זה שוב.

 

[Arana]

עדיין לא קראתי דבר של אטקינסון

אני זוכרת שהיו ביקורות חמות על "מאחורי התמונות במוזיאון", אבל משום מה לא הגעתי אליו.

 

[אורלנדה]

זה הראשון. אני עדיין מחכה לקרוא אותו, יש לי בבית

יהיה מעניין. הוא מבוסס במידה על חייה שלה, כמובן זו ספרות בדיונית, לא ביוגרפיה.
בסוף "חיים ועוד חיים" יש הזמנה לאתר האינטרנט שלה, לקרוא בהרחבה על תהליך כתיבת הספר. ויש אחרית-דבר קצרה שלה. שלא מסבירה דווקא את הכרונולוגיה הכה מבלבלת בסגנון "דלתות מסתובבות".

הסיכום שלי בקריאה שניה הוא, שזה מאוד ראוי. גם אם אני לא בטוחה לגבי המבנה. היכולת הסיפורית שלה מרשימה מאוד. להעביר את ימי הבליץ, את ימי הדיכאון שלאחר המלחמה, את תהליך ההתבגרות המינית של כה רבות מאתנו, זה לא דבר מובן מאליו, לא ברמה כזאת של אמינות ויכולת להחזיק ספר לאורך מאות רבות של עמודים.

 

[Arana]

בשבת שעברה עזבתי את "החלטות היסטוריות והחלטות היסטריות"

לטובת 2 ספרים (נכון יותר נובלות) חדשים של קינג:
Gwendy's Button Box
ו-Elevation
כמובן שהייתי חייבת לסיים את שניהם באותו יום, כזה תענוג

השבת חזרתי ל"החלטות" וסיימתי אותו - ספר חביב מאוד, מעניין וזורם.

 

[Faria]

חזרתי לסטורנין אחרי שנה

הפסקתי לקרוא אותו לפני כשנה אחרי בערך אחרי 50 עמודים, (פשוט הגיע לי ספר שממש רציתי לקרוא ומיד), אבל משום מה לא חזרתי אליו למרות שמאד נהניתי. אז סוף סוף חזרתי וסיימתי אותו מהר.
בעקבות זה עברתי לCarry On, Jeeves. ה"אבא הרוחני" של סטורנין. בינתיים מאד נהנה, ומאמין שאזמין עוד מספרי ג'יבס בהקדם.