מסיים את בוריס גודנוב מאת פושקין תרגום דל שלונסקי
המחזה הזה מאתגר והשפה יפיפה בעיני בנתיים אני מתחבר למתקפות של פושקין על המשטר והבלעה שלו והביקורת על הדיקטטורה ונפש האמן החופשית מרשימה מאוד רואים שזה זועק מתוכו לא קל להבין תמיד ( השפה גבוה ומופתלת לא יודע איך זה במקור כי איני קורא רוסית ומה שספרה לי קאלה בזמנו פושקין מאוד נגיש בשפה ואצל שלונסקי הפך ), אז לא תמיד קל לי להבין ואני צריך כמה קריאות ואני קורא לאט מאוד עשרים עמודים ביום בערך ( והספר יחסית קצר 126 עמודים ), אבל השפה והתוכן כבדים מאוד אז לוקח לי זמן לעכל חוץ מזה זו חוויה הספר הוא מרשים ואני נהנה לפרקים .