החמצתי את הפינה בשבוע שעבר
ולכן הצטברו כמה המלצות
התרגשתי בשבועיים האחרונים משני ספרים, "
לא אמות, כי אחיה ואספר!" מאת ישראל קפלן ו"
לחצות את הנהר" מאת שלום אילתי. הראשון מבוסס על מחברות שכתב ניצול דכאו ממש אחרי השחרור. השני הוא ספרו של בנו, שראה אור מספר שנים לפני שגילה את המחברות אחרי מות אביו. ספרים מרגשים, כנים וכתובים בכשרון רב.
עוד לקראת יום השואה קראתי את "
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית", מחקר מעניין המבוסס על העתונות היהודית של התקופה.
נהניתי משני ספרים של סופרים רוסיים מצוינים, "
סיפורים אוקראיניים" מאת גוגול, קובץ מסיפוריו הראשונים, ו"
אהבה ראשונה" המבוסס על מקרה שארע לטורגנייב, תרגום חדש בהוצאת תשע נשמות והכורסא.
עוד משל תשע נשמות, "
אפריל, בית הפאר ממול, ניצחון היופי", שלושה סיפורים מאת יוזף רות. כתיבה יפה, התכנים מרשימים פחות בעיני.
התרשמתי מאישיותה ומפועלה של הנרייטה סאלד בביוגרפיה שכתבה דבורה הכהן, "
מנהיגה ללא גבולות".
ואחרון ברשימה, "
צבע הרצח של בי לרקהאם", ספר ביכורים בשל וסוחף מאת שרה ג' האריס, המסופר מפיו של ילד אוטיסט, החווה קולות כצבעים ואינו מסוגל לזהות פנים.
שבת שלום וחג שמח