מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

השבוע השלים מפלס הכנרת עלייה של 2 מטרים מאז תחילת החורף.

ובאוירה אופטימית זו - מה מצב מפלס הספרים שלכם בשבת

 

[aclinova]

אני עדיין בקפיטליזם

התירוצים שלי הם תחילת הסמסטר וגם- שאני קוראת רק בבוקר כמה עמודים עם הקפה, וגם- כשמדובר על ספרי עיון, גם אם הם כתובים בצורה קלה ונגישה, אני קוראת לאט יותר.

 

[Arana]

אמשיך עם "חיים ומוות מתישים אותי"

קצת מוזר להתרגל לסגנון שלו. אולי אלה הבדלי התרבות (הסופר סיני), אולי זה הסגנון האישי שלו?

 

[tamika14]

וזרח השמש מאת המינגווי

 

[siv30]

אני עם

פונטנלה מאת מאיר שלו. סיפור משפחתי דרך עיניו של מיכאל יופה בן ה- 55. נחמד לא מעיף לי את המח.
&nbsp
התחלתי את מעוף העורב. אני קוראת אותו בעותק פיזי ואני כבר לא רגילה. הספר הזה הוא חתיכת משקולת ליד.
&nbsp
השבוע קראתי את הזיפים של לזרוס. ספר מצויין שמשלב בין רומן לסיפור היסטורי שעוסק במרד הגדול.
&nbsp
קראתי גם את הנבחר, שעוסק בהתמוטטות נפשית של נורמן, בן למשפחה יהודית דתית, הגורמים להתמוטטות הזו וההשפעות שלה על המשפחה. ספר שגרם לי מועקה כבדה.
&nbsp
סיימתי את Where the Crawdads Sing. ספר שמשלב בין סיפור אהבה משולש לתעלומת רצח. 2 העמודים האחרונים של הספר גאוניים, אבל הספר מאוד איטי.
&nbsp

 

[roni64]

היה שבוע מגוון

פתחתי עם "נער האופניים" מאת אלי עמיר, המספר על נערותו בראשית שנות ה-50. מעניין, רחב יריעה, וכתוב היטב למרות חזרתיות מסוימת.
אחריו קראתי את "המעידה" מאת הרמן קוך, ספר מבולבל וכתוב רע על גבר החושד שאשתו בוגדת בו, מעורבב עם ביקורת חברתית על הולנד וההולנדים ועל לוחמי איכות הסביבה ועם שאלות של משמעות החיים והמוות.
האחרון היה "מוות על הנילוס" מאת אגתה כריסטי, פרשת רצח המפוענחת על ידי הרקול פוארו. ספר מענג.

שבת שלום

 

[tamika14]

קראתי את הביקורות שלך בבלוג.

יופי של ביקורות, תודה על השיתוף.

 

[roni64]

תודה רבה

 

[motior]

הר אדוני - ארי דה לוקה

כשלקחתי אותו בספריה נדהמתי מכמה הוא קצר...

 

[אורלנדה]

איזה יופי של ספר

 

[פיקובל]

הרוצח שחלם על מקום בגן עדן / יונס יונסון

קריא וחביב. הגבורים קצת שונים מהסטנדרט.
בגילי המאוחר, בעקבות הבן, התחלתי גם לקרוא את מחזור כישור הזמן של גורדן. קראתי השבת את הראשון ואהבתי. נראה כמה סבלנות תהיה לי כדי להמשיך.

 

[אורלנדה]

עדיין תחנה 11, היו שלל אירועים אז התמהמהתי עם הסוף של הספר

ועוד לא הגעתי אליו ואולי טוב שכך, לדחות את הקץ.
וגם Rough Guides to Tuscany and Umbria, כן זה הזמן הזה בשנה, זה נקרא התעוררות התשוקה. לאמנות, לטבע, לאוויר, לשפה.

 

[נתנאל6589881]

סיימתי את גן העדן האבוד מאת גון מילטון