מה קוראים בשבת
- פותח הנושא Arana
- פורסם בתאריך
היה שבוע מעניין
פתחתי את השבוע עם "החלקיק האלוהי", ספר עיון מאת איאן סמפל המתאר את המצוד אחר חלקיק בוזון-היגס. מרתק.
אחריו נהניתי עד מאוד מ"תנ"ך עכשיו" מאת מאיר שלו, שבו הוא מתאר את הקריאה שלו בפרקי התנ"ך, קריאה שמתבוננת בהיבטים האנושיים.
האחרון היה "הפשיזם הנצחי", ספר המשלב מאמר של אומברטו אקו, שמצביע על סימנים שעלולים לבשר את שבו של הפשיזם, עם מאמר מאת מרדכי בר-און, שדן במצב בישראל בהקשר זה. לא מחדש, אבל תמיד כדאי להיות מודעים.
שבת שלום
פתחתי את השבוע עם "החלקיק האלוהי", ספר עיון מאת איאן סמפל המתאר את המצוד אחר חלקיק בוזון-היגס. מרתק.
אחריו נהניתי עד מאוד מ"תנ"ך עכשיו" מאת מאיר שלו, שבו הוא מתאר את הקריאה שלו בפרקי התנ"ך, קריאה שמתבוננת בהיבטים האנושיים.
האחרון היה "הפשיזם הנצחי", ספר המשלב מאמר של אומברטו אקו, שמצביע על סימנים שעלולים לבשר את שבו של הפשיזם, עם מאמר מאת מרדכי בר-און, שדן במצב בישראל בהקשר זה. לא מחדש, אבל תמיד כדאי להיות מודעים.
שבת שלום
אורחת
פעם הייתי יותר חזקה בתפוז אבל בשלב מסוים התעייפתי.
בפורו הזה הייתי בעיקר סמויה, לא זוכרת אם אי פעם כתבתי...
אבל הפעם, עלה בי דחף לכתוב, להתפעם. מזמן מזמן לא נסחפתי ככה עם ספר. שלא יכולתי ולא רציתי להוריד מהידיים. שחשבתי עליו בלי הפסקה, וכל כך שאב אותי.
האם מישהו/י קרא את הנאוה לאדון של אלבר כהן?
מצד אחד אני ממש רוצה לדעת שיש איתי עוד אנשים אבל מצד שני אני פוחדת לגלות שלא אהבו את הספר כמוני (מכירים את התחושה הזאת?). וגם- הייתי רוצה שיכירו עוד ועוד אנשים את הספר הנפלא הזה ושוב- מצד שני, שלא יכירו.. שיהיה חוג מצומצם של אוהבים, כמו כת סביב הספר..
מצטערת אם זה נשמע מוזר. ועוד בהודעה הראשונה שלי
.
חייבת לקרוא עכשיו ספרים נוספים שלו, ואת הספרים הראשונים במה שמסתבר שהוא סדרה בת שלושה ספרים.
איזה ספר! איזו דרמה. כמה פיוטיות וכמה גיחוך! סיפור אהבה לא סטנדרטי, לא קל לקריאה ולעיכול. תובעני מאוד, סוחט רגשית ומעורר שלל תחושות- צחוק, כעס, הבנה, מתח ועצב. הרבה עצב. כתיבה משובחת ואפיון דמויות ייחודי. מספר וירטואוז לדעתי.
ועכשיו כשסיימתי אותו, יש תחושה של רפיון ידיים. אין חשק לשום דבר אחר.
פעם הייתי יותר חזקה בתפוז אבל בשלב מסוים התעייפתי.
בפורו הזה הייתי בעיקר סמויה, לא זוכרת אם אי פעם כתבתי...
אבל הפעם, עלה בי דחף לכתוב, להתפעם. מזמן מזמן לא נסחפתי ככה עם ספר. שלא יכולתי ולא רציתי להוריד מהידיים. שחשבתי עליו בלי הפסקה, וכל כך שאב אותי.
האם מישהו/י קרא את הנאוה לאדון של אלבר כהן?
מצד אחד אני ממש רוצה לדעת שיש איתי עוד אנשים אבל מצד שני אני פוחדת לגלות שלא אהבו את הספר כמוני (מכירים את התחושה הזאת?). וגם- הייתי רוצה שיכירו עוד ועוד אנשים את הספר הנפלא הזה ושוב- מצד שני, שלא יכירו.. שיהיה חוג מצומצם של אוהבים, כמו כת סביב הספר..
מצטערת אם זה נשמע מוזר. ועוד בהודעה הראשונה שלי
חייבת לקרוא עכשיו ספרים נוספים שלו, ואת הספרים הראשונים במה שמסתבר שהוא סדרה בת שלושה ספרים.
איזה ספר! איזו דרמה. כמה פיוטיות וכמה גיחוך! סיפור אהבה לא סטנדרטי, לא קל לקריאה ולעיכול. תובעני מאוד, סוחט רגשית ומעורר שלל תחושות- צחוק, כעס, הבנה, מתח ועצב. הרבה עצב. כתיבה משובחת ואפיון דמויות ייחודי. מספר וירטואוז לדעתי.
ועכשיו כשסיימתי אותו, יש תחושה של רפיון ידיים. אין חשק לשום דבר אחר.
"תחנה 11", אמילי סנט ג'ון מנדל
סוף סוף אני יכולה להכנס לתוך ספר פרוזה. אני מנסה כבר כחודשיים ולא מצליחה אלא קוראת אוטוביוגרפיות או ספרי עיון אחרים.
גם כאן התחלתי במחשבה, "מה זה נוגע אלי", אבל דפדפתי אקראית לאמצע הספר, זה תפס אותי והמשכתי לקרוא מההתחלה. וטוב שכך. זה סוג ספר שטוב לי לנסות להכנס מחדש לפרוזה, הקריאה זורמת, הומור דק.
אסון בקנה מידה לאומי (עולמי?) קורה - זה לא סוד, יש לזה התייחסות מרומזת מייד בהתחלה - וכנראה רק מעטים שורדים אותו. וזהו הסיפור שלהם. כנראה, אני לא יודעת כי אני רק בהתחלה. אבל זה נראה מבטיח ולראשונה זה זמן אני מחכה לחזור הביתה ולקרוא כדי לדעת מה יהיה הלאה.
לפני כן סיימתי את Protest Kitchen שקראתי לאטי בשבוע החולף, ואהבתי. הוא דורש קריאה שניה, אבל, כי הוא מכוון קודם כל לקהל אמריקאי ולא תמיד ברור לי על מה מדובר, ושנית כדי להבין את הרעיונות. המתכונים שם מיועדים, לדעתי, למי שרוצים לעבור לתזונה טבעונית (או לפחות לאכול פחות מן החי) ולא למי שכבר מתורגלים בבישול של מזון טבעוני. גם כך אני מתכוונת לנסות מתכונים מהספר אבל ברור לי שתזונה נכונה כדרך חיים לא היתה עקרון מנחה בפרסום המתכונים, למרות שיש התייחסות ברורה לתזונה טבעונית טובה באחד הפרקים. פרסום המתכונים נועד בראש וראשונה להתחבב ולהקל על מי שמנסים לעבור לתזונה כזאת.
סוף סוף אני יכולה להכנס לתוך ספר פרוזה. אני מנסה כבר כחודשיים ולא מצליחה אלא קוראת אוטוביוגרפיות או ספרי עיון אחרים.
גם כאן התחלתי במחשבה, "מה זה נוגע אלי", אבל דפדפתי אקראית לאמצע הספר, זה תפס אותי והמשכתי לקרוא מההתחלה. וטוב שכך. זה סוג ספר שטוב לי לנסות להכנס מחדש לפרוזה, הקריאה זורמת, הומור דק.
אסון בקנה מידה לאומי (עולמי?) קורה - זה לא סוד, יש לזה התייחסות מרומזת מייד בהתחלה - וכנראה רק מעטים שורדים אותו. וזהו הסיפור שלהם. כנראה, אני לא יודעת כי אני רק בהתחלה. אבל זה נראה מבטיח ולראשונה זה זמן אני מחכה לחזור הביתה ולקרוא כדי לדעת מה יהיה הלאה.
לפני כן סיימתי את Protest Kitchen שקראתי לאטי בשבוע החולף, ואהבתי. הוא דורש קריאה שניה, אבל, כי הוא מכוון קודם כל לקהל אמריקאי ולא תמיד ברור לי על מה מדובר, ושנית כדי להבין את הרעיונות. המתכונים שם מיועדים, לדעתי, למי שרוצים לעבור לתזונה טבעונית (או לפחות לאכול פחות מן החי) ולא למי שכבר מתורגלים בבישול של מזון טבעוני. גם כך אני מתכוונת לנסות מתכונים מהספר אבל ברור לי שתזונה נכונה כדרך חיים לא היתה עקרון מנחה בפרסום המתכונים, למרות שיש התייחסות ברורה לתזונה טבעונית טובה באחד הפרקים. פרסום המתכונים נועד בראש וראשונה להתחבב ולהקל על מי שמנסים לעבור לתזונה כזאת.
נתנאל6589881
New member
ממתין לקרוא את גן העדן האבוד
צריך להביא אותו מהדואר ואז אני אקרא אותו מאוד מתרגש כי זו אמורה להיות חוייה שירית יוצאת דופן ונשגבת חוץ מזה קראתי חלקים מפאוסט שוב בתרגום כפכפי בעיני התרגום לא כל כך טוב לפחות לעומת זיבטונסקי ( שמאוד מאוד אהבתי ) , אני מקוה לרכוש בקרוב את פאוסט בתרגום ניצה בן ארי שכולל הערות וביאורים רבים כי קשה לי להבין את הטקסט לגמרי במיוחד את חלק ב ....
צריך להביא אותו מהדואר ואז אני אקרא אותו מאוד מתרגש כי זו אמורה להיות חוייה שירית יוצאת דופן ונשגבת חוץ מזה קראתי חלקים מפאוסט שוב בתרגום כפכפי בעיני התרגום לא כל כך טוב לפחות לעומת זיבטונסקי ( שמאוד מאוד אהבתי ) , אני מקוה לרכוש בקרוב את פאוסט בתרגום ניצה בן ארי שכולל הערות וביאורים רבים כי קשה לי להבין את הטקסט לגמרי במיוחד את חלק ב ....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.