מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

אני מקווה שהמיני-סערה השבועית (גם זו של החדשות וגם זו של מזג האוויר) לא זעזעה אתכם יותר מדי, וגם אם כן - מה יותר טוב להרגיע את מצב הרוח אם לא ספר טוב

מה אתם קוראים בשבת

 

[roni64]

היה שבוע מגוון

התחלתי בשיא עם "אחכה לך במוזיאון" מאת אן יאנגסון, ספר מכתבים חכם ומרגש.
אחריו קראתי את "משפט חוזר" מאת ליעד שהם, תוכן מעניין, אך הכתיבה הפעם לא ברמתו הרגילה של הסופר.
הבא בתור היה ספר עיון אמוציונאלי, "האמת על רצח קסטנר" מאת איסר הראל, שהיה ראש שירות הבטחון בתקופת הרצח, והתמודד עם האשמות על פרובוקציה.
האחרון היה "הפסגה" מאת אהרן אפלפלד, ספר הראה אור שנה אחרי מותו של הסופר. מעניין, אך לדעתי אפלפלד היה רוצה ללטש אותו עוד.

שבת שלום

 

[אורלנדה]

הועבר למקום אחר בשרשור

 

[tamika14]

"אהבה אבודה" מאת אליסון ריצ'מן

ספר המבוסס על סיפור אמיתי.

 

[motior]

The last continent - Terry Pratchett

עוד ספר מסדרת עולם הדיסק

 

[dubi7080]

"פתאום, אחרי שלושים שנה" (מאת אבי ולנטין)

אהבתי מאוד! רעיון מקורי וכתיבה מרתקת.
ראו פרק ראשון כאן.

 

[פיקובל]

דיאטלנד/ סארי ווקר

קצת מתיש. אני לא התחברתי

 

[אורלנדה]

"רעב", רוקסן גיי

חייה של רוקסן גיי, שהגיעה בשיא משקלה ל-266 קילוגרמים והיום שוקלת כ-70 קילוגרמים פחות. תהליך שהתחיל מהרגע בו חוללה, על-פי עדותה, בגיל 12, על-ידי קבוצת נערים.

מתקשר ישירות לטענתה של ד"ר ענת גור בספרה (שאני קוראת בו מדי פעם ולא רציף, גם משום שאיני אשת מקצוע וגם כי הוא קשה להכלה) "גוף זר", ש-70%-80% מהסובלות מהפרעות אכילה נפגעו מינית בילדות. ספר שזכה לתגובות מכחישות כשיצא, עד שאת תוהה על מי ועל מה מנסים המכחישים להגן.
הספר כתוב במשפטים קצרים ויבשים. ובכל זאת אני קוראת לאט, משפט-משפט ולפעמים חוזרת על פסקאות. בדיוק עכשיו אני בתחילת הפרק המתאר את נקודת השבר, הציר, זו שיש מאחוריה "לפני" והחל ממנה, "אחרי", עד להשתנות הגוף שלה לאיך שהוא היום.
אני מוצאת את עצמי בתקופה זו נמשכת לספרים כאלה, ממוארים. יותר מאשר לספרות בדיון, שקשה לי כרגע להיכנס אליה ולגשר על המרחק. לכן שמתי בצד עכשיו את How to be Both מאת אלי סמית', למרות שהוא כתוב יפה. וקל לקריאה. ואשוב אליו אחר כך.
שמחתי, ברוח זו, למצוא אתמול ברחוב את פרקי היומן המתורגמים מרוסית לאנגלית, של העיתונאית אנה פוליטקובסקיה, מתנגדת משטרו של פוטין שנרצחה באוקטובר 2006. מסתבר שתרגום פרקי היומן היה מתוכנן טרם הירצחה אך היא לא זכתה לעבור על כל הטיוטות. קראתי את ההקדמה לספר ואולי אחרי הספר של רוקסן גיי, אעבור היישר אליו.

 

[אורלנדה]

תיאור האונס שעברה רוקסן גיי בגיל 12 קשה מאוד לקריאה

לכן הוא יהווה טריגר לכל נפגעת.
ובכל זאת, אני ממליצה על הספר כבר. למרות שקראתי אולי חמישית ממנו. לשמחתי. כי אני לא רוצה שייגמר. ספר כל כך חשוב. נותן קול. לסיפור שלה. של רבות כל כך מאתנו.