מה קוראים בשבת
- פותח הנושא Arana
- פורסם בתאריך
היה שבוע מעניין
בתחילת השבוע סיימתי את "גבלס" מאת ההיסטוריון פטר לונגריך, ביוגרפיה שקראתי בהמשכים במשך כשלושה שבועות. כתוב טרחני, אבל מרתק, כמובן.
אחריו קראתי את "בני בולטימור" מאת ז'ואל דיקר, שלצערי לא עמד בציפיות שיצר ספרו הקודם, "האמת על פרשת הארי קברט".
סיימתי את השבוע עם ספר מהמאה ה-19, "קרנפורד" מאת אליזבת גאסקל, כתוב בשנינות מעודנת ובאהבה.
שבת שלום
בתחילת השבוע סיימתי את "גבלס" מאת ההיסטוריון פטר לונגריך, ביוגרפיה שקראתי בהמשכים במשך כשלושה שבועות. כתוב טרחני, אבל מרתק, כמובן.
אחריו קראתי את "בני בולטימור" מאת ז'ואל דיקר, שלצערי לא עמד בציפיות שיצר ספרו הקודם, "האמת על פרשת הארי קברט".
סיימתי את השבוע עם ספר מהמאה ה-19, "קרנפורד" מאת אליזבת גאסקל, כתוב בשנינות מעודנת ובאהבה.
שבת שלום
נפלאות התרגום.....
קורא עכשיו את ציפורים בלי כנפיים של לואי דה-ברנייר, ואסיים בקרוב. ספר קריא ואינטליגנטי. עיירה בדרום-מערב טורקיה בראשית המאה ה-20, בה חיים יחד טורקים ויוונים, ארמנים ויהודים. כולם מדברים טורקית, מכבדים האחד את אמונת האחר, שותפים לאמונות טפלות, לפשטות ולאנושיות. במקביל לעיירה מסופר על קורות חייו של מוטפה כמאל (שיהיה לימים אטא-טורק). הזמן מתקדם, רוחות המלחמה נושבות ומגיעות גם אל העיירה, והמתחים הבין-עדתיים בעיירה גוברים.
הספר גדוש רגשות, תובנות, דמויות מרתקות ורקע היסטורי אמין.
מלאכת התרגום (שרון פרמינגר) טובה, עד ש...
הסופר עשה עבודת מחקר על הרקע התרבותי של היוונים והטורקים והארמנים, משלב ביטויים שונים, וכאן התרגום פשוט מביש. הרי אין פשוט מלתת את כתב היד למישהו המעורה מעט (כמוני, למשל) בטורקית ו/או יוונית. הנה כמה דוגמאות:
# אחת הדמויות בספר היא היווני צ'ריטוס [ דמיינו לעצמכם שהיינו קוראים לזמרת היווניה חאריס אלקסיו בשם צ'ריס אלחיו
]. השם הוא χάριτος, בתעתיק האנגלי הח' נכתבת כ-Ch ובמקום חאריטוס (חסד, או חן) קיבלנו צ'ריטוס.
# פוליקסנה (שהועלתה קורבן בסוף מלחמת טרויה על קיברו של אכילס) מתורגמת כ-פוליחני.
# אין ח' בטורקית, אבל זה לא מפריע למתרגמת להפוך כל H אנגלית ל-ח', ללא יוצא מן הכלל.
# אחת הגיבורות מתארת את העוני, ואומרת "לא נשארה לנו אף פּארָה!". אני מודה שצחקתי בכיף. para בטורקית משמעו כסף, והתרגום צ"ל כמובן "נשארנו בלי כסף".
# אנשים מברכים ב"הוש גלדיניז" ו"הוש בולדוק" ("ברוכים הבאים" ו"ברוכים הנמצאים" בטורקית). פנאיה גליקופילוסה מוזכרת מספר פעמים בספר, בלי לטרוח לומר לקוראים שמדובר באיקונין של מריה המלטפת את ישו. כך עם מאכלים, אטימולוגיה של שמות וכן הלאה. חבל, באמת חבל.
לסיכום עכשווי, אם להתעלם מהחצצים היווניים והטורקים, שאר התרגום קולח, והספר עד עתה נפלא לטעמי.
קורא עכשיו את ציפורים בלי כנפיים של לואי דה-ברנייר, ואסיים בקרוב. ספר קריא ואינטליגנטי. עיירה בדרום-מערב טורקיה בראשית המאה ה-20, בה חיים יחד טורקים ויוונים, ארמנים ויהודים. כולם מדברים טורקית, מכבדים האחד את אמונת האחר, שותפים לאמונות טפלות, לפשטות ולאנושיות. במקביל לעיירה מסופר על קורות חייו של מוטפה כמאל (שיהיה לימים אטא-טורק). הזמן מתקדם, רוחות המלחמה נושבות ומגיעות גם אל העיירה, והמתחים הבין-עדתיים בעיירה גוברים.
הספר גדוש רגשות, תובנות, דמויות מרתקות ורקע היסטורי אמין.
מלאכת התרגום (שרון פרמינגר) טובה, עד ש...
הסופר עשה עבודת מחקר על הרקע התרבותי של היוונים והטורקים והארמנים, משלב ביטויים שונים, וכאן התרגום פשוט מביש. הרי אין פשוט מלתת את כתב היד למישהו המעורה מעט (כמוני, למשל) בטורקית ו/או יוונית. הנה כמה דוגמאות:
# אחת הדמויות בספר היא היווני צ'ריטוס [ דמיינו לעצמכם שהיינו קוראים לזמרת היווניה חאריס אלקסיו בשם צ'ריס אלחיו
# פוליקסנה (שהועלתה קורבן בסוף מלחמת טרויה על קיברו של אכילס) מתורגמת כ-פוליחני.
# אין ח' בטורקית, אבל זה לא מפריע למתרגמת להפוך כל H אנגלית ל-ח', ללא יוצא מן הכלל.
# אחת הגיבורות מתארת את העוני, ואומרת "לא נשארה לנו אף פּארָה!". אני מודה שצחקתי בכיף. para בטורקית משמעו כסף, והתרגום צ"ל כמובן "נשארנו בלי כסף".
# אנשים מברכים ב"הוש גלדיניז" ו"הוש בולדוק" ("ברוכים הבאים" ו"ברוכים הנמצאים" בטורקית). פנאיה גליקופילוסה מוזכרת מספר פעמים בספר, בלי לטרוח לומר לקוראים שמדובר באיקונין של מריה המלטפת את ישו. כך עם מאכלים, אטימולוגיה של שמות וכן הלאה. חבל, באמת חבל.
לסיכום עכשווי, אם להתעלם מהחצצים היווניים והטורקים, שאר התרגום קולח, והספר עד עתה נפלא לטעמי.
מפה ומשם. ניסיתי לקרוא את "פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד
והפסקתי לאחר כ-20 עמודים. אני לא יכולה לקרוא טקסט שהטון שלו הוא משועשע-אירוני. צריך "בשר", מעורבות רגשית במקום בריחה ממנה, שאני מזהה בסגנון הזה.
קראתי קצת את "גוף זר", ספרה של ד"ר ענת גור על הפרעות אכילה והקשר שלהן לפגיעה מינית בילדות. מדי פעם אקרא כנראה כי קריאה רציפה של הספר הזה קשה מדי רגשית, זה לעמוד אל מול עדויות נוראות.
התחלתי את How to be Both מאת אלי סמית', ששמעתי עליו וביקשתי מתנה לפני שנים ספורות, וסוף סוף הגיע הרגע בו אתחיל אותו. לאט-לאט אבל זה נקרא טוב ומבטיח. אני אוהבת את הסגנון רווי ההומור. פרנצ'סקו דל-קוסה, אמן רנסנסי מהחצר של פרארה בצפון מזרח איטליה, חוזר מהקבר אל ימינו אל תוך גלריה שבה מוצגת היצירה שלו יחד עם יצירות של מתחרהו קוסמה טורה (Cosme Tura בדיאלקט פרארזי). והקול השני שמדבר ברומן - כנראה, כי עוד לא הגעתי אליו - הוא של נערה או של אישה צעירה באנגליה של ימינו. זה ה-both ואני מבינה שסמית' כתבה שתי גרסאות של אותו הספר, זו שלי מתחילה עם הצד של פרנצ'סקו.
כמי שזכתה לבקר בפרארה ולראות יצירות של פרונצ'סקו ושל קוסמה, אני מתרגשת. וכמובן כמהה לביקור הבא.
והפסקתי לאחר כ-20 עמודים. אני לא יכולה לקרוא טקסט שהטון שלו הוא משועשע-אירוני. צריך "בשר", מעורבות רגשית במקום בריחה ממנה, שאני מזהה בסגנון הזה.
קראתי קצת את "גוף זר", ספרה של ד"ר ענת גור על הפרעות אכילה והקשר שלהן לפגיעה מינית בילדות. מדי פעם אקרא כנראה כי קריאה רציפה של הספר הזה קשה מדי רגשית, זה לעמוד אל מול עדויות נוראות.
התחלתי את How to be Both מאת אלי סמית', ששמעתי עליו וביקשתי מתנה לפני שנים ספורות, וסוף סוף הגיע הרגע בו אתחיל אותו. לאט-לאט אבל זה נקרא טוב ומבטיח. אני אוהבת את הסגנון רווי ההומור. פרנצ'סקו דל-קוסה, אמן רנסנסי מהחצר של פרארה בצפון מזרח איטליה, חוזר מהקבר אל ימינו אל תוך גלריה שבה מוצגת היצירה שלו יחד עם יצירות של מתחרהו קוסמה טורה (Cosme Tura בדיאלקט פרארזי). והקול השני שמדבר ברומן - כנראה, כי עוד לא הגעתי אליו - הוא של נערה או של אישה צעירה באנגליה של ימינו. זה ה-both ואני מבינה שסמית' כתבה שתי גרסאות של אותו הספר, זו שלי מתחילה עם הצד של פרנצ'סקו.
כמי שזכתה לבקר בפרארה ולראות יצירות של פרונצ'סקו ושל קוסמה, אני מתרגשת. וכמובן כמהה לביקור הבא.
נפלאות התרגום....
ספר נוסף
התחלתי את "הממזרה מאיסטנבול" של אליף שפאק, תרגום: קטיה בנוביץ', הוצ' מחברות לספרות. בספר מופיעים שמות ומושגים בסיסיים למדי בארמנית וטורקית.
הנה שתי דוגמאות להמחשה (המילים המודגשות במקור):
(1) "אם לא אכפת לכם, המילה הראשונה שהיא למדה בארמנית היתה אורדאר".
"אבל היא באמת אורדאר". הדוד דיקראן זינק קדימה וטפח על שכם אחיינו. "אם היא אורדאר, למה לא לקרוא לה אורדאר?".
אין חשש, אף אחד לא יסביר לקוראים מה זה אורדאר...
(2) בנוסף לעוף עצום, היו שם מרק יוגורט, קרניאריק, פילאקי, קאדין בודו קופטה מאתמול, טורשו, צ'ורק טרי, צנצנת של איירן, וכן גם פלפלים ירוקים ממולאים.
ארוחה טעימה, נכון?
יש עוד דוגמאות, אבל אין צורך להטריח אתכם.
להבדיל מהארמנית, עם הטורקית הלא-מתורגמת אני מסתדר, ואם הספר היה ראוי בעיני הייתי ממשיך בכל זאת לקרוא בו. אבל הוא לא, לכן אני נוטש.
אגב, בגב הספר כתוב על הסופרת: "הרבה יותר טובה מאורהאן פאמוק". על זה אגיב במילה אחת שלא זקוקה לתרגום: פחחחחחחחחח....
התחלתי את "הממזרה מאיסטנבול" של אליף שפאק, תרגום: קטיה בנוביץ', הוצ' מחברות לספרות. בספר מופיעים שמות ומושגים בסיסיים למדי בארמנית וטורקית.
הנה שתי דוגמאות להמחשה (המילים המודגשות במקור):
(1) "אם לא אכפת לכם, המילה הראשונה שהיא למדה בארמנית היתה אורדאר".
"אבל היא באמת אורדאר". הדוד דיקראן זינק קדימה וטפח על שכם אחיינו. "אם היא אורדאר, למה לא לקרוא לה אורדאר?".
(2) בנוסף לעוף עצום, היו שם מרק יוגורט, קרניאריק, פילאקי, קאדין בודו קופטה מאתמול, טורשו, צ'ורק טרי, צנצנת של איירן, וכן גם פלפלים ירוקים ממולאים.
יש עוד דוגמאות, אבל אין צורך להטריח אתכם.
להבדיל מהארמנית, עם הטורקית הלא-מתורגמת אני מסתדר, ואם הספר היה ראוי בעיני הייתי ממשיך בכל זאת לקרוא בו. אבל הוא לא, לכן אני נוטש.
אגב, בגב הספר כתוב על הסופרת: "הרבה יותר טובה מאורהאן פאמוק". על זה אגיב במילה אחת שלא זקוקה לתרגום: פחחחחחחחחח....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.