נפלאות התרגום.....
קורא עכשיו את
ציפורים בלי כנפיים של לואי דה-ברנייר, ואסיים בקרוב. ספר קריא ואינטליגנטי. עיירה בדרום-מערב טורקיה בראשית המאה ה-20, בה חיים יחד טורקים ויוונים, ארמנים ויהודים. כולם מדברים טורקית, מכבדים האחד את אמונת האחר, שותפים לאמונות טפלות, לפשטות ולאנושיות. במקביל לעיירה מסופר על קורות חייו של מוטפה כמאל (שיהיה לימים אטא-טורק). הזמן מתקדם, רוחות המלחמה נושבות ומגיעות גם אל העיירה, והמתחים הבין-עדתיים בעיירה גוברים.
הספר גדוש רגשות, תובנות, דמויות מרתקות ורקע היסטורי אמין.
מלאכת התרגום (שרון פרמינגר) טובה, עד ש...
הסופר עשה עבודת מחקר על הרקע התרבותי של היוונים והטורקים והארמנים, משלב ביטויים שונים, וכאן התרגום פשוט מביש. הרי אין פשוט מלתת את כתב היד למישהו המעורה מעט (כמוני, למשל) בטורקית ו/או יוונית. הנה כמה דוגמאות:
# אחת הדמויות בספר היא היווני צ'ריטוס [ דמיינו לעצמכם שהיינו קוראים לזמרת היווניה חאריס אלקסיו בשם צ'ריס אלחיו
]. השם הוא χάριτος, בתעתיק האנגלי הח' נכתבת כ-Ch ובמקום חאריטוס (חסד, או חן) קיבלנו צ'ריטוס.
# פוליקסנה (שהועלתה קורבן בסוף מלחמת טרויה על קיברו של אכילס) מתורגמת כ-פוליחני.
# אין ח' בטורקית, אבל זה לא מפריע למתרגמת להפוך כל H אנגלית ל-ח', ללא יוצא מן הכלל.
# אחת הגיבורות מתארת את העוני, ואומרת "לא נשארה לנו אף פּארָה!". אני מודה שצחקתי בכיף. para בטורקית משמעו כסף, והתרגום צ"ל כמובן "נשארנו בלי כסף".
# אנשים מברכים ב"הוש גלדיניז" ו"הוש בולדוק" ("ברוכים הבאים" ו"ברוכים הנמצאים" בטורקית). פנאיה גליקופילוסה מוזכרת מספר פעמים בספר, בלי לטרוח לומר לקוראים שמדובר באיקונין של מריה המלטפת את ישו. כך עם מאכלים, אטימולוגיה של שמות וכן הלאה. חבל, באמת חבל.
לסיכום עכשווי, אם להתעלם מהחצצים היווניים והטורקים, שאר התרגום קולח, והספר עד עתה נפלא לטעמי.