עמוס עוז הלך לעולמו יהי זכרו בחור

[את והב בסופה]

עמוס עוז הלך לעולמו יהי זכרו בחור

 

[siv30]

אבדה לעולם הספרות הישראלי

חלק מספריו אהבתי מאוד.
אני חושבת שהיה סופר מגוון, עם אג'נדה ברורה, שלא הסתתר מאחורי הפרוזה שלו כדי להביע את העמדות שלו ובעיקר השתמש בספרות ככלי לקידום ההשקפות הפוליטיות שלו.

https://m.ynet.co.il/Articles/5357793

 

[Arana]

יהי זכרו ברוך

קורות חייו מתוך הלקסיקון לספרות ישראלית חדשה:

עמוס עוז (קלוזנר) נולד בט"ו באייר תרצ"ט, 4 במאי 1939 בירושלים להוריו פניה ויהודה אריה קלוזנר (דודו היה פרופ' יוסף קלוזנר). למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית ברחביה. בגיל 15 עזב את ירושלים ועבר לקיבוץ חולדה. לאחר שירות צבאי בנח"ל חזר ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש בהוראה בבתי-ספר תיכוניים בחולדה ובבית הספר האזורי בגבעת ברנר. מ-1969 הוזמן לשמש כסופר אורח ופרופסור אורח באוניבריסיטאות רבות בארץ ובעולם, ביניהן: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, ברקלי בקליפורניה, קולורדו קולג', אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת פרינסטון ועוד. משמש כפרופסור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. חבר האקדמיה הקטלנית בברצלונה וחבר באקדמיה ללשון עברית בירושלים. פרסם מאות מאמרים ומסות בנושאים ספרותיים, פוליטיים וחברתיים בארץ ובחו"ל. ספרי מחקר רבים ועבודת דוקטור נכתבו על יצירתו. ספריו תורגמו ליותר מ-30 לשונות בעשרות ארצות בכל היבשות. הוענקו לו תארי דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטאות רבות בעולם. ספרו "מיכאל שלי" נבחר לאחד מ-100 הספרים החשובים של המאה העשרים על ידי הוצאת ברטלסמן הבינלאומית .(1999), וכאחד הספרים הטובים ביותר בסין (1999). עמוס עוז מייצג את השמאל הציוני בישראל ודעותיו מוערכים ברחבי תבל. הוא זכה באין ספור פרסים ספרותיים, בהם פרס ישראל בשנת היובל למדינה (תשנ"ח), פרס גיתה היוקרתי באירופה על ספרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' והוא נחשב כמועמד רציני לקבלת פרס נובל לספרות. ב-2006 זכה בתואר דוקטור לפילוסופיה לשם-כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו לספרות הישראלית ובהערכה על חלקו בשיח הישראלי ובהאדרת שמה של ישראל בעולם. עמוס עוז נשוי לנילי, אותה הכיר בקיבוץ ולהם שלושה ילדים. משפחת עוז התגוררה בערד. עמוז עוז נפטר בכ' בטבת תשע"ט, 28 בדצמבר 2018.