פייר וז'אן - גי דה מופסן
שוב התפוז הרקוב מפשל, לא מתקן את התקלה, לא מתנצל, ומטיל עלינו להתייגע.
נסיון נוסף ואחרון מבחינתי:
עד השבוע לא הזדמן לי לקרוא משהו של מופסן שיותיר בי רושם. לכל היותר איזה סיפור חביב, דוגמת המחרוזת.
סיימתי לקרוא עכשיו את פייר וז'אן (ספרית פועלים, תרגום נאה וקולח של רמה איילון).
אחרי הפתח-דבר מאת המתרגמת, מופיע מאמר לא ארוך בשם "הרומן", בו שוטח מופסן - ברוח סוף המאה ה-19 - את דעתו על כתיבת רומנים. נחמד, אבל אולי קצת מיושן לקוראים במאה ה-21.
כך או אחרת, מאוד אהבתי את פייר וז'אן. למשפחה בורגנית ובה שני אחים, פייר וזאן, מגיעה בשורה: חבר לשעבר של המשפחה מוריש את כל כספו לבן הצעיר. מרגע זה ואילך היחסים בתוך המשפחה מתערערים כשנחשף סוד-עבר, והיא מתפוררת ללא אפשרות של תיקון, ללא קתרזיס. גם לאחר סיום הספר, הסקרנות ממשיכה לכרסם: מה יקרה לבני המשפחה מעתה ואילך? אין happy end, וגם לא יהיה בעתידן של הדמויות.
ממליץ בהחלט.
שוב התפוז הרקוב מפשל, לא מתקן את התקלה, לא מתנצל, ומטיל עלינו להתייגע.
נסיון נוסף ואחרון מבחינתי:
עד השבוע לא הזדמן לי לקרוא משהו של מופסן שיותיר בי רושם. לכל היותר איזה סיפור חביב, דוגמת המחרוזת.
סיימתי לקרוא עכשיו את פייר וז'אן (ספרית פועלים, תרגום נאה וקולח של רמה איילון).
אחרי הפתח-דבר מאת המתרגמת, מופיע מאמר לא ארוך בשם "הרומן", בו שוטח מופסן - ברוח סוף המאה ה-19 - את דעתו על כתיבת רומנים. נחמד, אבל אולי קצת מיושן לקוראים במאה ה-21.
כך או אחרת, מאוד אהבתי את פייר וז'אן. למשפחה בורגנית ובה שני אחים, פייר וזאן, מגיעה בשורה: חבר לשעבר של המשפחה מוריש את כל כספו לבן הצעיר. מרגע זה ואילך היחסים בתוך המשפחה מתערערים כשנחשף סוד-עבר, והיא מתפוררת ללא אפשרות של תיקון, ללא קתרזיס. גם לאחר סיום הספר, הסקרנות ממשיכה לכרסם: מה יקרה לבני המשפחה מעתה ואילך? אין happy end, וגם לא יהיה בעתידן של הדמויות.
ממליץ בהחלט.
