מה קוראים בשבת
- פותח הנושא Arana
- פורסם בתאריך
כתבתי לפני כחודש שהייתי בערך בשליש הספר של מיכל שלו סדקים
בזהב. כתבתי אז שאני לא ממש מתלהבת ממנו ואחרי שסיימתי אני יכולה לומר שהוא לגמרי איכזב אותי.
לדעתי הוא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". יותר מדי סיפורים שהקשר ביניהם, בעיני, מאולץ. מתחיל על דמות בהווה שנוסעת לבקר דמות אחרת, עובר לעבר המספר איך נפגשו אבל בעצם מתחיל בסיפור על דמויות אחרות ואז עובר לעבר הרחוק יותר על דמות נוספת ושוב לעבר הרחוק עוד יותר שמספר משהו שלא ברור אם הוא אגדה וכך עובר בין הזמנים והסיפורים של הדמויות.
נראה שריבוי הדמויות והסיפורים עליהן היה כל כך חשוב שבדרך נשכחו כמה פרטים לגבי חלק מהדמויות ובעיני זה פוגם כי איפה שהוא אובד הרצף הסיפורי וכך גם העניין בסיפור.
אחריו קראתי את "הקתדרלה ליד הים" של אילדפונסו פלקונס. ספר מטלטל על החיים בברצלונה וסביבתה במאה ה14. היחס המזעזע לנשים, צמיתים, יהודים, מוסלמים ו"כופרים" אחרים. מלחמות, תככים, עושק, התעמרות האינקוויזיציה באוכלוסיה.
ספר מומלץ מבחינתי.
בזהב. כתבתי אז שאני לא ממש מתלהבת ממנו ואחרי שסיימתי אני יכולה לומר שהוא לגמרי איכזב אותי.
לדעתי הוא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". יותר מדי סיפורים שהקשר ביניהם, בעיני, מאולץ. מתחיל על דמות בהווה שנוסעת לבקר דמות אחרת, עובר לעבר המספר איך נפגשו אבל בעצם מתחיל בסיפור על דמויות אחרות ואז עובר לעבר הרחוק יותר על דמות נוספת ושוב לעבר הרחוק עוד יותר שמספר משהו שלא ברור אם הוא אגדה וכך עובר בין הזמנים והסיפורים של הדמויות.
נראה שריבוי הדמויות והסיפורים עליהן היה כל כך חשוב שבדרך נשכחו כמה פרטים לגבי חלק מהדמויות ובעיני זה פוגם כי איפה שהוא אובד הרצף הסיפורי וכך גם העניין בסיפור.
אחריו קראתי את "הקתדרלה ליד הים" של אילדפונסו פלקונס. ספר מטלטל על החיים בברצלונה וסביבתה במאה ה14. היחס המזעזע לנשים, צמיתים, יהודים, מוסלמים ו"כופרים" אחרים. מלחמות, תככים, עושק, התעמרות האינקוויזיציה באוכלוסיה.
ספר מומלץ מבחינתי.
מעניין. דווקא את "קתדרלה ליד הים" ממש ממש לא אהבתי.
אני בדרך כלל מאוד אוהבת ספרות היסטורית, והנושא מרתק, אך הספר עצמו כל כך קלישאי וכתוב כל כך רע בעיניי, שממש ממש התאכזבתי ממנו. כתבתי עליו בזמנו ביקורת, והיות שהיא די קצרה, אעתיק אותה לכאן:
"הקתדרלה ליד הים" הוא רומן היסטורי המתרחש בברצלונה במאה ה-14. הספר מציג את סיפור חייו מלאי התהפוכות של גבר גבר (החזרה מכוונת) בשם ארנאו אסטניול על רקע המאורעות ההיסטוריים של התקופה. אחד מהאירועים המרכזיים בספר הוא בנייתה הממושכת והמאומצת של הכנסייה הגדולה והמפוארת "סנטה מריה דה לה מאר", שיש לה משמעות אישית מיוחדת עבור ארנאו ושבהקמתה הוא נוטל חלק. ארנאו הוא בנו של צמית נמלט, אשר מצליח להפוך לתושב חופשי של ברצלונה, להתרומם ולבנות את חייו, לאבד הכול, להתאושש ולעלות גבוה אף יותר בסולם הכלכלי והחברתי, לאבד הכול שוב וחוזר חלילה.
הרומן אמנם קריא וזורם, אך לטעמי הוא פשוט ספר גרוע. העלילה מופרכת ובלתי אמינה בעליל, ומזכירה לפעמים תערובת של רומן גותי נוסחתי מלא זוועות ורומן רומנטי זול ופשטני. הדמויות שטחיות, שטוחות וחד ממדיות, ולכן הן אינן מעוררות כל רגש לטוב ולרע למרות כל הדברים האיומים הקורים להן או שהן אחראיות לגרימתם. בנוסף, נראה שהמחבר משתמש בדמויות לא כבישויות עצמאיות בעלות אישיות ואופי ברורים בזכות עצמן, אלא כאמצעי לקידום העלילה, ולכן הן הפכפכות, וחסרות עקביות או עמוד שדרה כלשהם בהתנהגותן. כמו כן, הרושם לאורך הקריאה הוא שמרוב רצון לדחוס כמה שיותר פרטים היסטוריים, שכח המחבר שהוא כותב רומן ולא ספר תיעודי עובדתי, ולכן סגנון הכתיבה חסר כל ערך ספרותי בעיניי. מעבר לכך, הפרטים הרבים אינם תמיד קשורים ומשתלבים זה בזה, כך שנדמה שהיה רצון להזכירם בכל מחיר, ללא קשר ליכולתם לתרום ליצירה כיחידה שלמה ומוגמרת.
לסיכום, אף על פי שאני בדרך כלל אוהבת רומנים היסטוריים ארוכים העשירים בפרטים ובמידע על התקופה שעליה הם נכתבים, בעיניי הרומן הזה הוא החמצה גדולה, ספרות קלוקלת. לדעתי אין כל הצדקה לבזבז זמן יקר על קריאה של ספר שערכו נמצא ביחס הפוך לאורכו (653 עמודים).
אני בדרך כלל מאוד אוהבת ספרות היסטורית, והנושא מרתק, אך הספר עצמו כל כך קלישאי וכתוב כל כך רע בעיניי, שממש ממש התאכזבתי ממנו. כתבתי עליו בזמנו ביקורת, והיות שהיא די קצרה, אעתיק אותה לכאן:
"הקתדרלה ליד הים" הוא רומן היסטורי המתרחש בברצלונה במאה ה-14. הספר מציג את סיפור חייו מלאי התהפוכות של גבר גבר (החזרה מכוונת) בשם ארנאו אסטניול על רקע המאורעות ההיסטוריים של התקופה. אחד מהאירועים המרכזיים בספר הוא בנייתה הממושכת והמאומצת של הכנסייה הגדולה והמפוארת "סנטה מריה דה לה מאר", שיש לה משמעות אישית מיוחדת עבור ארנאו ושבהקמתה הוא נוטל חלק. ארנאו הוא בנו של צמית נמלט, אשר מצליח להפוך לתושב חופשי של ברצלונה, להתרומם ולבנות את חייו, לאבד הכול, להתאושש ולעלות גבוה אף יותר בסולם הכלכלי והחברתי, לאבד הכול שוב וחוזר חלילה.
הרומן אמנם קריא וזורם, אך לטעמי הוא פשוט ספר גרוע. העלילה מופרכת ובלתי אמינה בעליל, ומזכירה לפעמים תערובת של רומן גותי נוסחתי מלא זוועות ורומן רומנטי זול ופשטני. הדמויות שטחיות, שטוחות וחד ממדיות, ולכן הן אינן מעוררות כל רגש לטוב ולרע למרות כל הדברים האיומים הקורים להן או שהן אחראיות לגרימתם. בנוסף, נראה שהמחבר משתמש בדמויות לא כבישויות עצמאיות בעלות אישיות ואופי ברורים בזכות עצמן, אלא כאמצעי לקידום העלילה, ולכן הן הפכפכות, וחסרות עקביות או עמוד שדרה כלשהם בהתנהגותן. כמו כן, הרושם לאורך הקריאה הוא שמרוב רצון לדחוס כמה שיותר פרטים היסטוריים, שכח המחבר שהוא כותב רומן ולא ספר תיעודי עובדתי, ולכן סגנון הכתיבה חסר כל ערך ספרותי בעיניי. מעבר לכך, הפרטים הרבים אינם תמיד קשורים ומשתלבים זה בזה, כך שנדמה שהיה רצון להזכירם בכל מחיר, ללא קשר ליכולתם לתרום ליצירה כיחידה שלמה ומוגמרת.
לסיכום, אף על פי שאני בדרך כלל אוהבת רומנים היסטוריים ארוכים העשירים בפרטים ובמידע על התקופה שעליה הם נכתבים, בעיניי הרומן הזה הוא החמצה גדולה, ספרות קלוקלת. לדעתי אין כל הצדקה לבזבז זמן יקר על קריאה של ספר שערכו נמצא ביחס הפוך לאורכו (653 עמודים).
אIרה הכפIלה
New member
חשבתי שאני היחידה שלא אהבתי..
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר
ובהתאמה - גם המיני סדרה לא לטעמי .
התחלתי לראות ונטשתי אחרי 3 פרקים
 
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר
ובהתאמה - גם המיני סדרה לא לטעמי .
התחלתי לראות ונטשתי אחרי 3 פרקים
 
השבוע קראתי הרבה חומרים לא ספרותיים
וגם לקח לי זמן להחליט איזה ספר לקרוא אחרי "רות" של אליזבת גאסקל. לבסוך התחלתי את Infinite Jest של דיוויד פוסטר וואלאס, ספר שהוא סוג של דיסטופיה, אך זה לא העיקר בו. הוא נחשב לאחד הספרים הטובים שנכתבו במהלך המאה האחרונה, ואני מתחילה להבין למה. ההתחלה מבטיחה בהחלט.
בנוסף, קוראת את The Nest של Cynthia D'Aprix Sweeney, סאגה מודרנית שמתרכזת בסכסוך על ירושה. בינתיים לא בלתי מעניין, אך עדיין קשה לדעת אם ועד כמה טוב.
וגם לקח לי זמן להחליט איזה ספר לקרוא אחרי "רות" של אליזבת גאסקל. לבסוך התחלתי את Infinite Jest של דיוויד פוסטר וואלאס, ספר שהוא סוג של דיסטופיה, אך זה לא העיקר בו. הוא נחשב לאחד הספרים הטובים שנכתבו במהלך המאה האחרונה, ואני מתחילה להבין למה. ההתחלה מבטיחה בהחלט.
בנוסף, קוראת את The Nest של Cynthia D'Aprix Sweeney, סאגה מודרנית שמתרכזת בסכסוך על ירושה. בינתיים לא בלתי מעניין, אך עדיין קשה לדעת אם ועד כמה טוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.