וָרָאמוֹ - ססר איירה

ihtiyar7

New member
וָרָאמוֹ - ססר איירה

הוצ' תשע נשמות + כרמל, תרגום: רינת שניידובר.
לססר איירה, בספר הזה, יכולת סיפורית טובה וקולחת המשייטת בין סיטואציות שונות, ומשובצת דימויים והרהורים מעניינים גם אם לא תמיד קוהרנטיים. נסחפתי בכיף עד כמעט אמצע הספר, ואז עלתה בי המחשבה what the fuck...
תִשפוכת מילולית מרהיבה [התרגום טוב], קולאז' של סיטואציות מוזרות, הרהורים לא תמיד לוגיים, לפעמים מעגליים, שמוליכים אותי ל...כלום.
בקיצור, קצת אחרי אמצע הספר נטשתי. מצטער, אין לי תשע נשמות
כדי לבזבז חלק מהן על הספר הנ"ל.
 

siv30

New member
לצערי

לא הצלחתי למצוא בספר קמצוץ מהדברים שהובילו לשבחים שהספר הזה גרף. אין בו באמת עלילה, אין בו אמירה למעט האמירה של כמה חשוב שנקרא את הספר הזה בפרק השלישי, הוא נקרא כמו תרגיל אינטלקטואלי.
&nbsp
וזה הספר השני מאת ססר איירה שמאכזב אותי. הראשון היה "כך הפכתי לנזירה". אני מסיקה שאני פשוט לא מבינה את גדולתו של הסופר וכנראה גם לא אבין. יש דברים שפשוט צריכים להישאר חסרי הבנה.
 

ihtiyar7

New member
לעניות דעתי

לפני שנים רבות עלה וירד "זרם התודעה" בספרות (ורג'יניה וולף, ג'יימס ג'וייס וכד'), השאיר עקבות פה ושם, ודעך.
הייתי מכנה את כתיבתו של ססר איירה "הזרם האסוציאטיבי". הכתיבה מתחילה עם פיסות הוויה, ותוך כדי כך מייצרת מצבי מציאות-בדויה אד-הוק, מדלגת לשברי-חשיבה או מערכות-הגיגים חסרי קוהרנטיות, ובמקרים רבים חסרי סיום. למען האמת, בלי רצון להיות בוטה, קצת לפני שנטשתי את הספר חשבתי על "שִלשוּל ספרותי".
הוצאת הספרים כתבה על הכריכה האחורית של שני הספרים שלו את אותם קטעי ביקורת. אצטט אחד מהם:
או שאנחנו עומדים לפני אחת הפואטיקות הרדיקליות של הספרות העכשווית, או שהכל בעצם אי-הבנה אחת גדולה.
 
למעלה