מה קוראים בשבת

  • פותח הנושא Arana
  • פורסם בתאריך

Arana

Active member
מנהל
מה קוראים בשבת


במרכזי הקניות כבר נפתחים הירידים של בחזרה לבית הספר, אבל אצלנו עדיין חופש גדול...

מה אתם קוראים בשבת
 

tamika14

New member
"מלכת היופי של ירושלים" מאת שרית ישי לוי

אני ממש בהתחלה, נראה נחמד.
 

motior

Member
אני ממש לא אהבתי אותו... אולי היו לי ציפיות גבוהות מדי

 

נמרוד2016

New member
אמנם זה לא בסוף השבוע הזה, אי קורא בסופי שבוע במגזינים

ועיתונים..

הספר שאני קורא עכשיו הוא במערב אין כל חדש, שעלילתו מתרחשת במלחמת העולם הראשונה.

צריך לעשות יותר פינות מה קוראים, לא רק בסוף השבוע
 

roni64

New member
במשך רובו של השבוע קראתי ספר נהדר

"בית מאיה" מאת אסה דה קירוש. הספר מתאר את פורטוגל בשלהי המאה ה-19 באמצעות סיפורו של האחרון לבית האצילים מאיה.
לפניו קראתי את "בית הקפה של נורה אפרון" מאת ורד שנבל. כתוב יפה, אבל הסיפור לא עניין אותי.
האחרון היה "האשה העשרים" מאת אינדו סאנדרסאן. הספר מתרחש באימפריה המוגולית במאה ה-16 וה-17, ומתרכז בדמותה יוצאת הדופן של אשת הקיסר נור ג'הן. מעניין.

שבת שלום
 

motior

Member
התחתנתי עם קומוניסט - מאת פיליפ רות

ממשיך לקרוא לפי הסדר שהומלץ לי אחרי שסיימתי את פסטורלה אמריקנית
 
"המחברת האדומה", בנז'מן קונסטאן

ספרון אוטוביוגרפי (כך נראה, בכוונה לא קראתי את המלל על השרוול או בגב העטיפה) של קונסטאן, בן סוף המאה ה-18. קורותיו של נער ואחר כך גבר צעיר יתום מאם, בן חסות של אביו. ומסעותיו בין שווייץ, גרמניה, פריז, בריסל, סקוטלנד. מרגע שעומד על דעתו הוא בעיקר מהמר ונכנס לחובות, מפתה ומתפתה ובעיקר מתעצל. כתוב באירוניה דקה ומתורגם נפלא לשפה גבוהה, קצת ארכאית, על-ידי חגית בת-עדה.

עדות מרתקת לחיים החברתיים של החברה הגבוהה בתקופתו של וולפגנג אמדאוס, שהיה מבוגר מקוסנטאן בעשור שנים בלבד. החיים יפים, מרתקים, מעציבים קצת ובעיקר די נוחים. נפלא.
 
ועוד משעשע שקונסטאן שולח את דמויותיו לעזאזל

מדי פעם מפציעה לה דמות יוצאת מן הכלל, שעשתה עליו רושם כביר, או שהקשר איתה הפרה אותו, ואז מסתבר שסופה היה רע ומר; התאבדות, מוות בחוסר כל, שגעונות. הקוראת תוהה, על כן, האם מדובר כאן באוטוביוגרפיה או בדמיון מפותח ביותר. יהיה מה שיהיה, זוהי קריאה מושלמת לקיץ.
ולמצוא ספר כזה ברחוב, במצב כזה - חדש ממש - זה פלא קטן. כן ירבו. גם הדפוס, האופייני להוצאת "סמטאות", אחר כך "זיקית, והיום "תשע נשמות", מלבב ומפתה.
 

פיקובל

New member
אור מופלא של טרי פראצט

מידי פעם אוהבת לקרוא שוב ספרים שכבר קראתי. חביב מאד גם אם לא מהאהובים עלי ביותר שלו.
 
למעלה