ממשיכה ב"כפרה" וב-House of Leaves.
"כפרה" כתוב מצוין, אך טרם גיבשתי דעה עד כמה הספר הזה הוא יותר מתרגיל אינטלקטואלי בכתיבה ובניתוח פסיכולוגי של דמויות. למשל, תיאור המיגרנה ממש מעולה. אך ל"שבת" התחברתי הרבה יותר מהר מבחינה רגשית. House of Leaves ממשיך להיות אפל, מצמרר, מקורי, ייחודי, מרתק ומפתיע.