מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

פורים עבר, פסח לפנינו, וסופת החול הקבועה הגיעה במועדה, אז הכל שגרתי

מה אתם קוראים בשבת

 

[siv30]

כרגע אני עם

History of rain סיפורה של רות סווין המחפשת את אביה ולשם כך חוקרת את אילן היוחסין שלה לאורך הדורות. רק בהתחלה.
&nbsp
קראתי כמה ספרים שאיכזבו אותי השבוע:
&nbsp
עיני האח הניצחי מאת סטפן צוויג. אחרי ההצלחה המסחררת של היה זה הוא? הספר הזה מן אגדה זן בודהיסטית המתארת את הדרך להגיע לנירוונה.
&nbsp
נדנדת חבלי הכביסה מאת אחמד דני רמאדן. עוד ספר מבטיח שמאכזב. המספר העלום מספר לאהובו סיפורים על ערש דווי בוונקובר הרחוקה מאות אלפי מילין מסוריה מקום הולדתם. האלימות, התיאורים הגובלים בפורנוגרפיה של סקס בין גברים בספר שאמור להיות ספר זיכרונות והמלודרמטיות בכל פרק ופרק פשוט שברו אותי. כל כך התאכזבתי. יש לספר הזה הרבה פוטנציאל. יש בו קטעים פיוטיים וכואבים. אבל יש בו חפירות בלתי נלאות ותיאורים שפשוט לא נראה לי שתורמים לעלילה. לא מזמן קראתי את די כבר עם השקרים שלך, גם ספר על אהבה בין גברים בסביבה קשה ולא פתוחה הוא היה כל כך יפה ונוגע ללב. והספר הזה פשוט לא.
&nbsp
ספרים טובים שהשרו עלי עונג השבוע הזה:
&nbsp
אליזה מאת זאק שבירו תיאור ילדותו של המחבר בצרפת לאחר מות אביו עם אימו, סבתו וסבו בכפר והקשר המיוחד שלו למשרתת אליזה.
&nbsp
רשימת האימהות מאת גלי מיר טיבון ספר חזק ומטלטל על חקירה מדומיינת של שני ניצולים יהודים מגטו מוגילב שברומניה. אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא מסופרי המקור.
&nbsp
טוהר המידות של קקינה מאת מתילדה סראו. נובלה קטנה צנומה ומופתית על ניסיון לפרוץ את המציאות.
&nbsp
סיימתי את סוגרים את הים מאת יהודית קציר. מתוך הספר אהבתי את שלאפשטונדה שהיה חזק.
&nbsp
שבת שלום

 

[roni64]

מאוד אהבתי את "נדנדת חבלי הכביסה"

הנה מה שחשבתי עליו

 

[L FALCON]

אחרי שנטשתי את "אורנים" במהלך סוף השבוע

קראתי את המסע המוזר של מר דאלדרי שידוע גם כחייה השניים של אליס (במהדורות המאוחרות יותר). לא התלהבתי, למרות שהיה מעניין. בסיום נזכרתי באלכימאי שקראתי לפני שנים. הספר נכתב במקור בצרפתית אבל הגיבורים אנגליים (וחלק גם מתרחש באנגליה), אני קראתי בעברית, אבל חושבת שקריאה באנגלית אולי הייתה עדיפה.
משם עברתי ל-Surfacing של אטווד, בנתיים בסדר. לפני מספר שנים ניסיתי לקרוא את הספר אבל הרגשתי שזה לא הזמן מבחינתי, לא יכולתי להתרכז, כעת ניסיון שני ובנתיים הוא הרבה יותר מוצלח.
&nbsp

 

[roni64]

היה שבוע מרגש

פתחתי עם "נתיבי שיר" מאת ברוס צ'טווין, שעוסק ברובו במסורת של האבוריג'ינים באוסטרליה, ומתפרס משם לנושאים מעניינים נוספים, ביניהם נוודות, האבולוציה האנושית ועוד.
אחריו קראתי את "אהבה מסותרת" מאת חנה טואג, ספר עצוב אודות זוג מעורב, יהודיה ומוסלמי, שאהבתם נאבקת להתקיים על רקע איבת הסביבה והמאבקים הפוליטיים. כתוב יפה
הבא בתור היה "צבע השמים שלנו" מאת אמיטה טראסי, ספר קורע לב על תופעת הדוודאסי, ילדות מקסטות נמוכות בהודו המוקדשות לאל והופכות לזונות. קצת חלש ספרותית, אבל הנושא מרתק
האחרון היה "שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי" מאת ג'ואנה קאנון. ספר מצוין, חכם ורגיש, המתרחש בדיור מוגן ומחטט בזכרונות עבר.

שבת שלום

 

[סתם מבקרת]

קראתי את המרגל של הצאר של ויליאם לה קיו. על רקע התסיסה

המבשרת את מהפכת 1905 ברוסיה מתרחשת עלילה המשלבת מתח, רצח, תעלומה של נערה נעלמת ואיך לא, אהבה. קצבי וסוחף.
מתכננת להתחיל את ללכת בדרכיך של ג'וג'ו מויס.

 

[SOMEN]

וולדן של הנרי דיוויד ת׳ורו

 

[KallaGLP]

אני עם "מאחורי ההר" של מאיה ערד.

טוב כרגיל וגם מזכיר לי כמה אני שמחה שעזבנו את קליפורניה.
ועדיין עם "מחזיר החלומות" של ניר ברעם, אך כבר במצב ממש מתקדם. ספר מופלא.

 

[siv30]

ספר מקסים

" מאחורי ההר" גם הרקע העיוני שהיא מצליחה להעביר במהלכו הופך את הספר למוצלח ביותר.

 

[Arana]

עדיין עם An Unholy Cause, כבר לקראת סיום