תהיה, האם יצא לכם לקרוא ספר שהתחושה בקריאה שלו
של לקרוא מהר, לא כי הוא מותח או מעניין מאוד או כי הסופר לא יודע לשים נקודות, אלא כי הסיפור עצמו לא רגוע?
אני מוסיפה דוגמא, מספר שאני קוראת כרגע, אורנים של ימימה חובב. הסיפור קופץ מהווה לעבר רחוק להווה לעבר קרוב וחוזר חלילה. לפעמים מספר פעמים בעמוד שלא לדבר על פרק. מנסה לתת לו עוד סיכוי לפני שאנטוש, מקווה שהסיפור ירגע.
אני זוכרת רק עוד ספר אחד שזה קרה לי איתו, תרה של צרויה שלו, שננטש. יתכן והיו עוד.
של לקרוא מהר, לא כי הוא מותח או מעניין מאוד או כי הסופר לא יודע לשים נקודות, אלא כי הסיפור עצמו לא רגוע?
אני מוסיפה דוגמא, מספר שאני קוראת כרגע, אורנים של ימימה חובב. הסיפור קופץ מהווה לעבר רחוק להווה לעבר קרוב וחוזר חלילה. לפעמים מספר פעמים בעמוד שלא לדבר על פרק. מנסה לתת לו עוד סיכוי לפני שאנטוש, מקווה שהסיפור ירגע.
אני זוכרת רק עוד ספר אחד שזה קרה לי איתו, תרה של צרויה שלו, שננטש. יתכן והיו עוד.