מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

צפויה לנו שבת חורפית

או אביבית

מה זה משנה, העיקר שיש ספר טוב...

מה אתם קוראים בשבת

 

[roni64]

לא הייתי כאן בשבוע שעבר

מסכמת שבועיים

בצד המומלצים:
"נדנדת חבלי הכביסה" מאת אחמד דני ראמאדן, מספר ברגישות ובסגנון יחודי ומושך על ההיסטוריה הקרובה של סוריה ועל קורותיו של זוג הומוסקסואלים שחיו שם ונמלטו לקנדה.
"עדות" מאת סקוט טורו הוא דרמה משפטית המתרחשת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ועוסקת במצב בבוסניה ובמגורלם של בני הרומה (הצוענים).
"החוליה" הוא קובץ של שלושה סיפורי מתח מאת שולמית הראבן. זהו ספר משנות ה-80, הרואה כעת אור חדש לרגל עיבודו לקולנוע של אחד הסיפורים. הסרט "מסתור" בבימויו של ערן ריקליס יעלה למסך בשבוע הבא.
"בין העולם וביני" מאת טא-נהסי קואטס הוא מכתב מאת הסופר אל בנו, ובו הוא פורש את תפיסת עולמו באשר למצבה של הקהילה האפרו-אמריקאית. קיצוני אך מעניין.

בצד ה"בסדר":
"לימסול" מאת ישי שריד הוא סיפור על איש שב"כ המארגן תרגיל עוקץ. כתוב יפה אבל העלילה שטוחה מדי.

בצד ה"לא אהבתי":
"טלוויזיה" מאת ז'אן-פיליפ טוסן הוא סיפורו של גבר בלגי שמפסיק לראות טלוויזיה, ומנסה להתרכז בכתיבת עבודת מחקר אודות הצייר טיציאן. פטפטני ושטחי, לדעתי.
"אחותו של פרויד" מאת גוצ'ה סמילבסקי - סיפור בדיוני על האחות שפרויד נטש באוסטריה כשמצא מקלט באנגליה. השתעממתי ונטשתי.

שבת שלום

 

[motior]

"תור הפלאות" מאת אהרן אפלפלד

מכיוון שקראתי קודם רק ספר אחד שלו, החלטתי שאני צריך לקרוא עוד...
בינתיים קצת משעמם לצערי

 

[tamika14]

ממליצה לך, אם לא קראת...

את "פולין ארץ ירוקה שלו" ואת "חיים שלמים".
שני ספרים מאד טובים שלו.

 

[motior]

אכן לא קראתי - תודה על ההמלצה

 

[tamika14]

בכיף

 

[siv30]

אהבת את אות השני?

 

[motior]

בסה"כ ספר טוב ואני מרוצה שקראתי אותו

אבל לא ספר מדהים

 

[tamika14]

עדיין עם תימהון של אהרון אפלפלד

הספר הזה קצת פחות טוב מהאחרים שלו, אבל אני בכל זאת מוצאת בו עניין.

 

[L FALCON]

אני כרגע עם just Juliet (חינמי בקינדל) ואחר כך אעבור לסדרה

שפעם קראתי את הספר הראשון, הוא היה חביב אבל לא ריתק אותי אז חיכיתי להזדמנות שהספרים יהיו מוזלים / חינם / ספריה כדי להמשיך - אחת מהאפשרויות התקיימה ואמשיך לספרים 2-3. זו סדרה של 5 ספרים אם אני לא טועה, לא יודעת כרגע אם אמשיך גם לספרים הבאים

 

[siv30]

קראתי השבוע

את סוס אחד נכנס לבר מאת גרוסמן. לטעמי זה לא הספר הטוב ביותר שלו. בעיניי הדמות של אבישי, אינה מהווה מספיק מראה לתהליכים והלהתבוננות הרטרוספקטיבית של הדמות הראשית. אולי כי דובלה הוא דמות כל כך מוחצנית וולגרית.
&nbsp
קראתי את מוות הוא שם המשחק מאת דן גי מארלו. סצנות האלימות הנוטפות דם בספר היו די מזעזעות. אבל סהכ ספר טוב מאוד בסוגת מותחני הנואר.
&nbsp
קראתי את The wind in the Willows ספר מקסים שמתאר את עלילותיהם של חבורת בעלי חיים על גדת נהר התמזה. הדמות של הקרפד היתה האהובה עלי.
&nbsp
סיימתי את דרוש לחשן ואני אמביוולנטית לגביו. הדמות של האב בספר פשוט הזויה ברמות קשות לטעמי.
&nbsp
וקראתי כ 70% מ Beneath a scarlet sky. החלק של פינו ללה באלפים היה הכי מרתק בעיניי בלעתי אותו.
&nbsp
זהו בטח אסיים אותו ונראה מה אקרא בסוף השבוע.

 

[L FALCON]

מסכימה איתך עם סוס אחד נכנס לבר,

קראתי ולא אהבתי, סיימתי רק כי נקרא מהר.
הרוח בערבי הנחל בתוכנית הקריאה שלי - מקווה למצוא באגלית בקרוב

 

[siv30]

את הרוח אפשר למצוא בקינדל בגירסא חינמית

 

[L FALCON]

תודה. אחרי שהורדתי נזכרתי שקראתי אותו בילדותי בעברית.

 

[מחשבות]

סוס אחד נכנס לבר הוא ספר מופת.

 

[L FALCON]

אפשר פירוט?

 

[מחשבות]

כן

הנה

 

[L FALCON]

קראתי את הביקורת שלך, כן הספר עוסק בכל מה

שכתבת אבל מבחינתי הספר לא השאיר עלי רושם חיובי.
במהלך הקריאה וגם ממרחק הזמן ההרגשה שהייתה לי היא שאני קוראת גיבוב של דברים, כן הוא מספר סיפור אבל גולש הרבה. סוג של זרם תודעה, ז'אנר שאני ממש לא אוהבת

 

[siv30]

בדיעבד

הוא אפילו מבורדק מידי, עוסק בנושאים רבים מידי, לא הצחיק אותי וגם הדמות המרכזית לא הצליחה לעורר אצלי אמפטיה.
&nbsp
תקראי את little life שהיה מועמד לפני כמה שנים לבוקר. וואו ספר מטלטל כל מילה בו חרכה לי את הנשמה בכיתי בלי בושה. 800 עמודים של עונג ספרותי ומופת של כתיבה מרגשת.
&nbsp
למעט שארית היום, וולף הול לא מצאתי ספרים שזכו בבוקר והיו ראויים לפרס כל שהוא. מבחינתי זה פרס שמייצג ספרות שרובה לא ראויה לקריאה ואם אני מוצאת איזו קרן אור, לרוב מדובר בספרים שהיו מועמדים ולא זכו.

 

[siv30]

אגב ב 2015

זכה הספר A Brief History of Seven Killings רוב החברים שלי שקראו את הספר פשוט קטלו אותו בצורה אכזרית שלא הותירה בי שום ספק שאני לא קוראת את הספר הזה. אנגלית רעועה עם כל מיני סוגי abbreviations וסלנג אנגלי ג'מיקאני שאפילו דוברי האנגלית בינהם לא הצליחו להתגבר עליו. אני חושבת שהוא הדגם לספרים שנבחרים לקבל את הפרס. מזכיר לי את " ורנון גוד ליטל" שפשוט היה מחריד ומחפיר. שנים אחריו לא העזתי להתקרב לספרים שזכו בפרס, ובצדק.
&nbsp
אז גרוסמן הוא לא ורנון וגם לא שבע רציחות אבל הוא בוטה, וולגרי ובקטעים שלו גם פאטתי מציג סוג של ישראליות עלובה שכולם בעולם אוהבים לגחך לאידה. הספר של עוז מבחינתי היה יותר ראוי לפרס לפחות הוא לא מציג את הישראליות במלוא עליבותה השחצנית.