מה קוראים בחג ובשבת

[Arana]

מה קוראים בחג ובשבת

לא יאמן כמה מהר כמעט והגענו ל"אחרי החגים"... אבל עדיין ממתין לנו סוף שבוע ארוך עם עוד קצת פנאי לקריאה.

מה אתם קוראים בחג ובשבת שאחריו

 

[L FALCON]

אני עם קדשה של אוהד אזרחי - חוות דעת בסיום

ועוד שני ספרי קינדל באנגלית

 

[roni64]

היה שבוע מגוון

פתחתי את השבוע בקריאה חוזרת של "האדם מחפש משמעות" מאת ויקטור פרנקל. בספר משתף פרנקל במה שעבר עליו במחנות הריכוז, וקושר את חוויותיו אל הלוגותרפיה, הגישה הפסיכיאטרית שפיתח. מרתק
אחריו קראתי את "כן, אפילו רצח" מאת דוד שחם. הספר ראה אור ב-1996 ומתבסס על רצח רבין. לא הבנתי למה נכתב, אבל לפחות הסגנון שוטף.
האחרון היה "השיר הארוך" מאת אנדריאה לוי, ספר טוב מאוד אודות העבדות בג'מייקה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
היום אתחיל את "נולד פעמיים (בא לעולם)".
חג שמח ושבת שלום

 

[siv30]

קראתי את

סוסים על כביש גהה - קובץ מצויין אחד הטובים שקראתי.
איך לעשות מכה באסיה המתעוררת - מעיין מדריך להתעשרות שלמעשה עוסק בחיים במדינה האסיה ובאהבה.
&nbsp
עכשיו אני קוראת במקביל את התרגום לעברית ואת המקור של - עידן התמימות מאת אדית וורטון (The Age of Innocence). יצירת מופת שזיכתה את המחברת בפוליצר (וורטון היתה האישה הראשונה שזכתה בפוליצר על ספרה זה).

 

[אינגה פעם אינגהס]

אהבתי את "עידן התמימות"

 

[KallaGLP]

אדית וורטון

, ולא רק על "עידן התמימות", אלא בכלל.

 

[אינגה פעם אינגהס]

עם שניים במקביל

שומעת באנגלית את "סוסי בר" של ג'נט וולס שהתרשמתי מאוד מ"טירת הזכוכית שלה".
&nbsp
וקוראת בטלפון את "אשת הפיראט היהודי".
&nbsp
סיימתי את העלמה מקזאן/ מאיה ערד שהיה טוב מאוד.

 

[siv30]

טירת הזכוכית

היה מזעזע ומעצבן ברמות. הסלחנות שלה כלפי ההורים שלה ממש הרתיחו אותי. ביחוד היחס שלה לאמא שלה והגילוי האחרון פשוט שברו אותי.

 

[אינגה פעם אינגהס]

'סוסי בר'

מספר את הסיפור של הסבתא וכך אנו לומדים על אמה כילדה.
גם היא לא ליקקה דבש בילדותה.
&nbsp
ממליצה לך

 

[נתנאל6589881]

המציאות עולה על כל דמיון

לפי דעתי שום ספר או יצירה אחרת לא תוכל לתאר את המצב הזה של הזנחה התעללות בתוך המשפחה זה נושא מורכב מידי , זה מעבר למילים מעבר לצבע או לצליל זה הכי חושני ומשתנה שיש כל רגע ,לא קראתי את טירת הזכוכית אבל הרבה ספרים אחרים כן קראתי שעוסקים בזה ואף אחד לא נגע בזה באמת באופן משחזר לגמרי .
בעיני גם הקורבנות עצמם לא יכולים לתת לזה שם באמת או צורה זה הכי מעבר למילים ,אנע חושב שאם היצירה הזו עצבנה אותך וכאב לך זה שווה הרבה ,אבל אף פעם הספרות לא משחזרת מציאות לגמרי אף תיאור גרפי לא יוכל להעביר את התחושה של ילדה שנאנסת על ידי אביה .

,היא עצמה לא יכולה לתת לזה מסגרת ומילים אני עוקב אחרי נפגעות גלוי עריות שנים כנפגע בעצמי אי אפ לתאר את הדנימיקה המשפחתית לגמרי גם מי שבא נשם הכל מתערבב שנאה ועצב ואהבה יש הכל מהכל לכן לא רואה סיבה להתעצבן גם על סלחנות יש רגשות גם כאלו לנפגעת הכל מותר זהו זה דעתי .