אזהרה

[החזרה למוטב]

אזהרה

סיימתי לקרוא את הספר
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דאגלס אדמס
221 עמודים
גרוע.

 

[KallaGLP]

מסכימה. גם אני לא הבנתי מה השוס הגדול.

אבל אנחנו במיעוט.

 

[motior]

אני מאוד אהבתי, אבל זה כמובן אישי

 

[Faria]

המלצה

לקרוא את המדריך, אחריו לקרוא את המסעדה בקצה היקום, לאחר מכן לקרוא את החיים היקום וכל השאר ואחריו לקרוא את להתראות ותודה על הדגים!
רצוי לאחר מכן לסיים עם Mostly Harmless למרות שהוא הרבה פחות טוב מקודמיו (גם הרביעי פחות טוב מה3 הראשונים, אבל הוא עדיין מעולה).
&nbsp
חובה חובה חובה
&nbsp

 

[motior]

 

[Arana]

אני מאוד אהבתי

למה הוא גרוע בעיניך?

 

[החזרה למוטב]

כי הוא מדבר על כלום

אין קצה חוט, אין עלילה, אין משמעות ואין בטיח.
אומנם הוא ספר קצר אבל קצר צריך להיות קצר ולעניין. כאן הוא קצר בלי עניין בלי תכלס.
זה בעיני לעבוד על אנשים בעיינים,
גם אני יכול וכל אדם יכול לכתוב כל מיני משפטים חסרי משמעות שלא קשורים לשום דבר לעשות סלט ביינהם ולקורא לזה ספר.
אולי אני מגזים.
&nbsp

 

[Arana]

אני לא חושבת שאין בו עלילה

על עניין המשמעות אפשר להתווכח, אבל לדעתי הוא ממש רחוק מלהיות "אוסף של משפטים חסרי משמעות".
צריך גם לזכור, שההומור שלו נונסנסי במכוון, זה בהחלט לא מתאים לכל קורא. אני מאוד אוהבת את הסגנון של דאגלס אדאמס, ואהבתי את כל סדרת "הטרמפיסט".

 

[KallaGLP]

אקדים ואומר שאני בדרך כלל מתה על הומור בריטי,

אבל הספר הזה, מעבר לכך שאינו ספרות גדולה (וזה בסדר, נהניתי מספרים רבים שאינם ספרות מופת), פשוט לחלוטין לא הצליח להצחיק אותי. אני מבינה שמדובר כביכול בקריצה הומוריסטית-אירונית כלפי סוגת המדע הבדיוני שבאותה תקופה לקחה את עצמה יותר מדי ברצינות, ואני חושבת שעצם הרעיון לעשות זאת הוא באמת מבריק, אך לביצוע לא התחברתי כלל. הספר פשוט שעמם אותי מוות. אולי באתי עם ציפיות גבוהות מדי, אולי איבדתי זמנית את חוש ההומור שלי, אך התאכזבתי נורא. נדיר שאני כל כך לא נהנית מספר שנחשב לקלאסיקה בעיני רבים מחבריי שלרוב יש להם ולי טעם דומה בספרים.