מה קוראים בשבת

Arana

Active member
מנהל
מה קוראים בשבת


סליחה על העיכוב בהעלאת ההודעה, בעיות מחשב קשות שטרם הסתיימו


איך עבר השבוע? מה אתם קוראים בשבת?
 

KallaGLP

New member
אצלי השבוע (וגם שבוע וחצי הבאים)

בסימן של אירוח בביתנו של שתי תלמידות מקוריאה במסגרת תכנית של חילופי תלמידים בין ערים אחיות. לכן רגעי הקריאה הם בין לבין ומעטים. הצלחתי להתקדם מעט בשני הספרים, "קלאודיוס" ו"וודקה ולחם", ואני נהנית משניהם.
 

Arana

Active member
מנהל
את "וודקה ולחם" אהבתי מאוד

קראתי אותו אחרי "אחותו של הנגר" שהיה המפגש הראשון שלי עם מירה מגן.
איזה "קלאודיוס" את קוראת? את "אני, קלאודיוס"? גם אותו אהבתי, למרות שניגשתי אליו די בחשש ובהתחלה לא כל כך התחברתי, אבל אחר כך להפתעתי ממש נסחפתי איתו.
 

Arana

Active member
מנהל
כבר שבוע שלישי עם The Stepford Wives

לא שהספר לא טוב - הוא טוב מאוד - אבל אני לא מגיעה אליו במהלך השבוע, וכאשר הגעתי אליו קצת קשה לי להתרכז....
מקווה לסיים אותו השבת.
 

Arana

Active member
מנהל
יצא לי להזמין ספרים מ-book depository

וכמובן אחרי שאני מזמינה ספר אחד, חבל לבזבז את כל העבודה הקשה של העובדים על אריזה רק של ספר אחד, אז אני כבר בודקת מה יש במבצעים ובהנחות

הספר הזה היה במחיר די מגוחך, 20 ומשהו ש"ח אם אני זוכרת נכון, והמשלוח ממילא בחינם. גם זכרתי שסטיבן קינג כתב על הספר הזה ב-Danse Macabre (הוא התייחס יותר לסרט שנעשה בזמנו על פיו, אבל הסיפור הוא אותו סיפור), וזה סקרן אותי.
 

L FALCON

New member
נטשתי את הספר כמעט מיד. אני לא אוהבת את שיטת הכתיבה שבה היא

משתמשת
 

roni64

New member
היה שבוע בסימן ספרים ישנים

התחלתי עם ספר עיון, "השקר מסרב למות" מאת הדסה בן-עתו. השופטת בן-עתו פרשה מכס המשפט כדי לחקור את ההיסטוריה של הפרוטוקולים של זקני ציון, והספר הוא תוצר של שש שנות מחקר. מעניין מאוד.
אחריו קראתי קובץ סיפורים מאת סופרים יוגוסלבים, "חייו האחרים של האדון גאון", חלקם היו לטעמי, חלקם לא.
במשך רוב השבוע קראתי את "קוו ודיס"מאת הנריק סנקביץ. הספר נכתב בשלהי המאה התשע-עשרה, והוא מתרחש ברומא בתקופת נירון, בימיה הראשונים של הנצרות. כתוב היטב.
האחרון היה "הבאולינג על הטיבר", קובץ קטעי פרוזה מאת הבמאי האיטלקי מיכלאנג'לו אנטוניוני. אוסף מעניין המתאר כיצד מראה או קול או רעיון מתגלגלים לכלל יצירה.
שבת שלום
 
"גוף שני יחיד", סייד קשוע

מתחיל קר כקרח וחשבתי לנטוש. מזל שלא. האיש כותב חריף ואני לומדת המון.
לא הצלחתי לקרוא כלום במהלך השבוע, לא כל יום היה זמן ונזקקתי לשהות ארוכה לעכל את "הו!11". ניסיתי לקרוא שניים שנראים מרתקים אבל הם לא לקריאה באוגוסט. עד שהגעתי לנ"ל, שהתחלתי בשישי אחר הצהריים או ערב, ומאז לה הפסקתי ויש לי עוד כמה עשרות עמודים מתוך ה-320.
 
ועדיין אני תוהה למה אחת משתי הדמויות הראשיות נשארת ללא שם

גם השניה היתה כך עד לשליש האחרון, אני תוהה אם לזאת סוף סוף יינתן שם חוץ מעבר לתוארה המקצועי.
איזה עולם קשה הוא מתאר, בעיקר לנשים, אילו חיים של דיכוי מהרגע הראשון ועד המוות. קשה מאוד. אבל גם לגברים שהם הדמויות הראשיות לא קל, מעניין מאוד המסע בעולם, במיוחד של אחת מהן. והדילמות. קריאה ראויה.
 
ובסיום הקריאה - עודך תוהה?


קראתי די מזמן (ואף כתבתי סקירה), אך עודני זוכר שהעלמת השם הייתה נחוצה בשביל ההפתעה שקשוע הכין לקורא לקראת הסיום.
 
קראתי אחר כך ביקורות באתרי אינטרנט שונים

האם הבנתי? לא בטוח. אבל גם אני חשבתי שמדובר בדמות סאטירית. נהניתי מהספר.
 
כמעת ומסיים

את הרוזן מונטה קריסטו עד עכשיו אני נהנה אבל לא ממש נסחף אהבתי הרבה יותר את עלובי החיים של הוגו שהותיר עלי חותם .
 
Liguria, Rosie Whitehouse

המדריך שכתבה וייטהאוז והוציאה מהדורה שניה בשנה שעברה. אני בקרוב בגנואה לשבוע ולכן שלפתי אותו, אם כי הוא אף פעם לא רחוק ממטרים ספורים ממיטתי, הושיטי היד וגעי, כספר שמסקר יעד חלומות.

אז קראתי את ההיסטוריה של ליגוריה עצמה ושל גנואה - הן חופפות במידה רבה החל מימי הביניים - וזה היה מרתק עד מאוד, סוף סוף אני מבינה משהו מהמאבק לעצמאות של מציני וגריבלדי, שלא במקרה החל במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות. מאבק שקשור בטבורו לגנואה. קריאה נפלאה. אני ממשיכה עם האתרים המומלצים לביקור - קריאה שניה לפחות - ומקווה שאצליח להכניס השבוע, עתיר סרטים בקולנוע, עוד ספרים.
 
למעלה