סיימתי לקרוא את "ללכת בדרכך" מאת ג'וג'ו מויס ולא אהבתי
זה אולי היה צפוי מראש כי הכרתי את העלילה עוד קודם וידעתי שזה ספר "מרגש", "נוגע ללב" ואפילו "רוחני" וכמובן "רב מכר" שאלה תארים שמרתיעים אותי, אבל רציתי לדעת למה הספר הפך לרב מכר - כעת אני יודע: הספר מאוד קריא. זורם מהר ללא הפתעות (לפחות אני לא הופתעתי) ולא מצריך חשיבה של הקורא.
נראה לי שזה משהו שמשותף לכל רבי המכר של השנים האחרונות.
מאוד לא אהבתי שהדמויות בספר מאוד שטוחות. למרות הנושא הטעון אין בספר הזה התלבטויות מוסריות, אין מחשבה מעמיקה, לא ברור מה מניע את הדמויות.
סתם דוגמא שהיא לא מעיקר העלילה - לגיבורה יש בן זוג כבר שבע שנים. היא כנראה לא אוהבת אותו, הוא כנראה לא אוהב אותה. טיב היחסים ביניהם לחלוטין לא ברור. הם עוברים לגור יחד ונפרדים. איך זה משפיע עליהם? למה הם עושים את זה? מה גרם להם להיות בני זוג בעבר? למה ה לא נפרדו קודם? הספר לא מתיחס (או כמעט לא מתיחס) לכל השאלות האלה.
אותו עיקרון עובד גם לשאלות המרכזיות וכבדות המשקל שהספר לכאורה דן בהן.
לסיכום: לא סבלתי, קראתי את הספר מהר (9 ימים ברוטו, אני מערך שכמה שעות בודדות נטו), לא אהבתי, לא קיבלתי תובנות ולא חומר למחשבה.
זה אולי היה צפוי מראש כי הכרתי את העלילה עוד קודם וידעתי שזה ספר "מרגש", "נוגע ללב" ואפילו "רוחני" וכמובן "רב מכר" שאלה תארים שמרתיעים אותי, אבל רציתי לדעת למה הספר הפך לרב מכר - כעת אני יודע: הספר מאוד קריא. זורם מהר ללא הפתעות (לפחות אני לא הופתעתי) ולא מצריך חשיבה של הקורא.
נראה לי שזה משהו שמשותף לכל רבי המכר של השנים האחרונות.
מאוד לא אהבתי שהדמויות בספר מאוד שטוחות. למרות הנושא הטעון אין בספר הזה התלבטויות מוסריות, אין מחשבה מעמיקה, לא ברור מה מניע את הדמויות.
סתם דוגמא שהיא לא מעיקר העלילה - לגיבורה יש בן זוג כבר שבע שנים. היא כנראה לא אוהבת אותו, הוא כנראה לא אוהב אותה. טיב היחסים ביניהם לחלוטין לא ברור. הם עוברים לגור יחד ונפרדים. איך זה משפיע עליהם? למה הם עושים את זה? מה גרם להם להיות בני זוג בעבר? למה ה לא נפרדו קודם? הספר לא מתיחס (או כמעט לא מתיחס) לכל השאלות האלה.
אותו עיקרון עובד גם לשאלות המרכזיות וכבדות המשקל שהספר לכאורה דן בהן.
לסיכום: לא סבלתי, קראתי את הספר מהר (9 ימים ברוטו, אני מערך שכמה שעות בודדות נטו), לא אהבתי, לא קיבלתי תובנות ולא חומר למחשבה.
