מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

איך עובר עליכם שבוע הספר

מוזמנים לספר גם על רכישות חדשות וגם מה תקראו בשבת.

 

[roni64]

ישן וגם חדש

פתחתי את השבוע עם ספרו האחרון (עד כה) של פיליפ קלודל, "לא אנושיים", ספר פרוע ובוטה, שבהקצנה ללא גבול מציג את הרעות החולות של עולמנו. מטרתו של הסופר למתן את האכזריות בחיינו. גם אם הספר לא יזעזע, הסיפורים והמסר לבטח יישארו עם הקוראים.
אחריו קראתי ספר ישן מאת בורחס, "הדוח של דוקטור ברודי", אוסף סיפורים טובים שעוררו בי רצון לקרוא ספרים נוספים משלו.
הבא בתור היה הספר לפני האחרון (והאחרון שתורגם) מאת טוני מוריסון, "הביתה". הסופרת, כרגיל, עוסקת במצוקות הקהילה האפרו-אמריקאית, והפעם מיקמה את סיפורה בשנות החמישים של המאה העשרים על רקע מלחמת קוריאה. ספר טוב.
"חופשת שחרור", הספר החדש של יהושע סובול, מפגיש בין סבתא-רבתא אווה ונינתה ליבי באמצעות היומן שכתבה הראשונה. סובול כותב נהדר, אבל לדעתי הספר סובל מגודש דמויות ופרטים, ועדיף היה אלו צמצם את היריעה.
לסיום שבתי בקריאה חוזרת אל "שיבת הבן" מאת אוה טיקה, ספר נוגע ללב ומעורר מחשבה, שבו אם, המסתתרת במרתף ביתה כדי לא לפגוש את בנה היוצא לחופשה מן הכלא, מנסה להבין מה השתבש בקשר ביניהם.

בשבת אולי אקרא את "ארוחה בחורף". לא סופי.

שבת שלום

 

[motior]

עריצה היא הלבנה /רוברט היינלין

מזמן לא קראתי ספר מדע בדיוני "אמיתי"...

 

[KallaGLP]

ממשיכה עם "אני, קלאודיוס". מרתק.

 

[אורלנדה]

"לא למטרות רווח", מרתה נוסבאום

כותרת-משנה: "מדוע הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח"

 

[Arana]

ניסיתי להמשיך עם "תת עולם" אבל לא הצלחתי

נאלצתי לנטוש... פשוט לא התחברתי. או שלא הבנתי את רוח הספר. בכל מקרה, עברתי ל"עקורה" / נעמי נובק, שמסתמן כחמוד מאוד

שבוע טוב

 

[fortunes]

הביוגרפיה של וורן באפט, מאת אליס שרדר

הספר אצלי ב'עיבוד' כבר תקופה. כ-800 עמודים. נלחם בו לאט לאט