הקראת פואמה לפני הצעת נישואים!!!

liran190

New member
הקראת פואמה לפני הצעת נישואים!!!

היי
חבר שלי מתכנן להציע נישואים ורוצה להקריא לחברתו את הפואמה הזו לפני....חלק ממנה אנחנו מצליחים להבין וחלק לא...
אשמח אם תעזרו לו בפירוש...:
She walks in beauty, like the night
Of cloudless climes and starry skies;
And all that's best of dark and bright
Meet in her aspect and her eyes:
Thus mellowed to that tender light
Which heaven to gaudy day denies.
One shade the more, one ray the less,
Had half impaired the nameless grace
Which waves in every raven tress,
Or softly lightens o'er her face;
Where thoughts serenely sweet express
How pure, how dear their dwelling-place.
And on that cheek, and o'er that brow,
So soft, so calm, yet eloquent,
The smiles that win, the tints that glow,
But tell of days in goodness spent,
A mind at peace with all below,
A heart whose love is innocent!

או בעברית:
בַּנּוֹי תֵלֵך
בַּנּוֹי תֵלֵך, כְּלוּלָה כִּשְׁחוֹר
עֲתִיר כּוֹכָב וְצַח מֵעָב,
וְכל הַטּוֹב בִּשְׁחוֹר וּצְחוֹר
בְּחִין־עֵינָהּ נִמְסַך־נוֹשַׁב,
נִגְלַם לְתוֹך רוֹך זֶה שֶׁל אוֹר,
נִמְנַע מִיּוֹם שֶׁל רַהַב רָב.
צְלָלִית פָּחוֹת, בַּת־אוֹר יוֹתֵר,
קִמְעָא יַמְעִיטוּ מֶשֶׁך חֵן —
נוֹפֵף בְּכל קְווּצּוֹת עוֹרֵב,
מַקִּיף פָּנִים, עָנוֹג, קוֹרֵן;
הֵם פְּנֵי שִׂיבְרָהּ, מָתוֹק, שָׁלֵו
מֵפִיק יְקַר ראשׁ בּוֹ שָׁכֵן.
וּמֵעַל לֶחְיָהּ, עַל גַבּוֹתֵיהָ —
רַכִּים שְׁקֵטִים אַך כּה בְּרוּרִים
גְּוָּנִים אוֹרים, חִיּוּך נוֹצֵח,
שָׂחִים יָמִים בַּטּוֹב עוֹבְרִים;
דַּעַת נוֹחָה לְכל תַּחְתֵּיהָ
לֵב אוֹהֵב, בַּר וְתָמִים.
 
זה של בירון

שיר מאוד יפה לא יודע ממש מה לומר על התרגום אבל זה חלק מ " מנגינות עבריות " .\
בנוגע לפירוש לפי דעתי זה שיר אהבה שמציג את האישה כשיא היופי והאור לכן כל התיאורים הם כה מברקים כמו בְּחִין־עֵינָהּ נִמְסַך־נוֹשַׁב,
נִגְלַם לְתוֹך רוֹך זֶה שֶׁל אוֹר, " ועוד ועוד זה תיאור מאוד קלאסי של האדרת היופי של אהובה שזה מאפיין מאוד שירה קלאסית ורומנטית בפרט לעומת השירה המודרנית שמנסה לדייק ולראות גם פגמים כמו אצל בודלר ואצל רמבו שמראים את " המפלצתיות" אצל נשים לכן נחשים מאוד אנטי נשיות קלאסית ואף מזוגנים מאוד, בירון נראה כאן מאוד הולך בקו של המשורר המאפר החל מתיאור הגבות כעורב ועד האור וכו, לב אוהב וכו וכו, זה דעתי כרגע .
 
ואולי אפשר להרחיב ולומר

שהוא מתאר את האישה " האדיאלית " כעדינה , כרגועה , כמקור של אור ושל רכות שזה תפישה מאוד ישנה שמה את האישה כרגשנית יותר כיותר עדינה כיותר נִמְנַע מִיּוֹם שֶׁל רַהַב רָב.
צְלָלִית פָּחוֹת, " כזו שלא בולטת בעצם השיר הזה הוא פארפראזה ל " אשת חיל מי ימצא "שכתוב בסידור בשבת רק שכתב אותה בירון שהוא משורר אנגלי בלי קשר ממש ליהדות, לכן השירים האלו שנכללו בספר קטן שנקרא " מנגניות עבירות " כל כך מתאים, הוא פשוט לוקח מוטיבים יהודים וכותב אותם בלשון רומנטית בלשון השירה, אז גם זן צורה להסתכל על זה, מנוקדת מבט מודרנית פימנסטית זה מאוד מיושן כי הפימניזם רוצה לטשטש את השוני הזה בין גברים לנשים , ויותתר להחצין את עצמך את המיניות, ולהיו יותר מורדת בכל מה שהשיר הזה מיצג של " היופי הנשי המפואר " כמקור להערצה או כיתבת שירה מפוארת אבל שלא נוגעת באישה באמת, במה שהיא רוצה, אלא רק מקשטת אותה כמו אצל שקספיר " עיני אהובתי שמש " מי באמת חושב ככה ? אף גבר נראה לי, והשירה המודרנית והפוסט מודרנית מעררת כל זה ועל הפתוס שהציג בירון ואחרים כאישה כאידל של יופי וקישוט בלבד ..
 
למעלה