בבקשה המלצות על ספרים שעוסקים בשיגעון וגאונות

ihtiyar

New member
הערות קצרות

1. אין הגדרה ל"שגעון": יש חריגוּת קוגניטיבית, התנהגותית, רגשית, התפתחותית-פיזית, ולכל אחת מהנ"ל יש דרגות שונות. ההגדרות של לפני המאה ה-19 היו בעלי-דיבוק, עובדי-שטן, חולי-ירח, מכשפות...
2. עד עמוק לתוך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, הרבה מיני חריגויות נחשבו לשגעון (ראה סעיף קודם), והאנשים הוזנחו או נודו מהחברה. יתכן שכך האנושות איבדה המון יוצרים בתחומים שונים. האנשים שהזכרתי מהמאה ה-19 וקודם לכן לא נחשבו למשוגעים ע"י החברה, ולכן אנחנו שומעים עליהם.
3. לאחוז גדול מבני האדם, כולל אומנים ודייגים, מדעניות או עקרות בית יש תקופות של דכאון דיסתימי, וזה חלק מה"נורמה" שהשתרבבה לרשימה שכתבת. דיכאון קליני זה סיפור אחר, המפריע לתפקוד היומיומי.
4. התאבדות: יש התאבדויות שהן ביטוי ל"שגעון" ארוך. חלק נכבד מההתאבדויות אינן כאלה, ועד לפעולה האובדנית האדם מתפקד כרגיל.
5. חלק מה"שגעונות" של פעם הם סימפטומים סופניים למחלות שונות כגון עגבת (ניטשה, בודלר, דוניצטי), טטנוס, כלבת, טרשת נפוצה ועוד ועוד.
6. לך לנוח ואל תתאמץ.
 
אוקי תשובה

מי שאני מניתי סבל מדיכאון קליני קשה מאוד למשל פלאת או אן סקסטון שבסוף הוביל להתאבדות כנל בודלר והלדרלין שלא התאבד לכן אתה טועה הם סבלו מדיכאון קליני גם קונטר וכל השאר, אני לא חושב שאתה מפריך את מה שאני אומר אלא רא רק מוסיף שיש שוני בין הגדרות או הקבלה ואני מסכים אבל זה לא אומר שאמנים גדולים לא סבלו מדיכאון קליני וכל מי שמנתי החל מדליה רביקוביץ עד ביאליק סבל מדיכאון חריף מאוד יש כאלו שיכולים להתמודד טוב יותר וכאלו שפחות, אני למשל סובל מדיכאון קליני ואני יכול לומר שיש ירדות ויש עליות אז זה לא רק לשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום זה לא נכון, לכן אני חולק על מה שאתה טוען שהם לא סבלו מדיכאון קליני רבי נחמן מתאר כמה הוא סבל כמה הוא התענה כנל , בנוגע לעניין התאבדות אני חושש שאתה טועה התאבדות היא לרוב לאחר דיכאון ויאוש עמוק מאוד וממושך ואת זה אני אומר בעצמי מקור ראשון כאודני וכאחד שמכיר לא מעט ומתכב עם כאלו לפעמים זה נמשך שנים עד האירוע עצמו, לכן בעיני אתה טועה לא הכל הוא מתפרץ לפחות לא אצלי ואצל אחרים שהכרתי, חוץ מזה אני שאלתי את המטפלת שלי שהיא מומחית " להפרעות התפחות " בדגש על אוטיזם והיא אמרה בירור שיש קשר בין אוטיזם וקשב וריכוז למחוננות ואוטיזם זו " הפרעה " הכי נפוצה בקשר מחוננים אז יש קשר ברור בין מחוננות וחכמה לחריגות חברתית לא סתם הרבה חנונים שעוסקים במדע או במחשבים יש להם " קשים חברתיים " למשל בארון כהן חקר את זה על אוטיזם וזה מעניין אז בעיני יש קשר, ואף מגובה מחקרית לפחות לגבי אוטיזם, אם אני אמצא מחקרים אני אראה לך, טוב זהו היה נעים לדבר, אני אזוז לנוח ,אני עייף
 

ihtiyar

New member
הנושא היה: הקשר בין שגעון לבין גאונות

וכאמור: לא ידוע על קשר כזה. היו גאונים ש"השתגעו" בשלב מסויים מסיבות שונות, אבל ברגע שהשגעון עבר מינון מסויים, הגאונות כבר לא יכלה להתקיים.
(קשה לי עם המילה הכוללנית והלא נעימה "שגעון", אבל זאת המילה המובנת לכולם).
# יש אינסוף אנשים מ-א-ו-ד כשרוניים בתחומים שונים. זאת אינה גאונות.
# במועדון "מנזה" הבינלאומי לאנשים בעלי רמת IQ גבוהה במיוחד, אחוז הגאונים הוא נמוך. היו ויש גאונים בעלי IQ רגיל.
# אם הגאונות היתה גנטית, צריכים היינו להכיר משפחות של גאונים. זה ממש ממש נדיר בהיסטוריה, ואין מקרים בהם הגאונות המשיכה אפילו מספר דורות קטן. לצערנו יש מקרים מסויימים של "שגעון" שעוברים גנטית, לפחות פוטנציאלית ו/או לטנטית.
 
כן אני מסכים עם הרוב

גם לי נוח עם המילה שיגעון בעיני היא מעליבה מאוד ודי פרמטיבית ,בנוגע למנת משכל אין לי ממש מידע אבל אני מסכים שלא חייב להיות קשר ברור בין מנת משכל לגאונות בעיני אין קשר וגם אם כן הוא חופף מאוד, בנוגע לגנטיקה זה נושא מעניין ומנסים למצוא קשר ויש דוגמאות כמו משפחת ברונלי או משפחות רבניות שם יש שושלת של חכמים בתורה כמו אצל חב"ד ועוד אבל כמובן שזה לא מוכיח כלום , בנוגע למינון אין לי מושג אני חושב שזה מאוד מורכב ותלוי באדם ובנסיבות ,בנוגע לגאונות זה מאוד מאוד מורכב וכמו שאמרת יפה אין הגדרה לגאונות ואין לי ממש תשובה מה עושה אותך גאון אני יודע שיש דמויות שאני חש שהם גאונים וזה הכל אין לי מושג למה ואיך זה קורה . בנוגע להאם יש קשר או יודעים ראה את הכתבות שעלתי היא מצביעה על מחקרים שטוענים שיש קשר אז תציץ ותאמר את דעתך והנושא הזה נחקר לפי ידעתי ואני קראתי את הספר " גאונות ושיגעון " שנכתבו על ידי פסכיטרים מוכרים והטענה שיש קשר בעיקר באומנות ובפרט בשירה אני מציע לרכוש את הספר ובסוף הספר יש מידע סטיסטי מעניין, חוץ מזה כמו קודם טוענים שיש קשר ברור למאניה דפרסיה ולדמיות מאוד מוכרת וגאוניות הכל מדנאים עד אמנים ומדענים יש ספר של פסכיטרית שסובלת מאניה דפרסיה שמצביעה על כך, שכחתי מה השם אבל תכנס לערך ושם נמצא הספר
 
לפי ידעתי

סיוכפרניה היא גנטית אבל אולי אני טועה בנוגע לשיגעון או למחלות נפש אני לא חושב שזה דבר פסול או לא חיובי, אני חושב שכל בני אדם יש מקום ולכל " לקות " יש מקום וטוב שהיו מגוון סוגי בני אדם כל עוד אין פגעיה בזולת אני לא רואה שום בעיה בהפרעה נפשית או כל סוג אחר של חריגות אפילו הכי להפך, אני לא מתת בלשון מעטה על מה שמכונה " נורמה " . וזה ג נאמר עמובן בתור חריג שלא רוצה להתכופף ולהתיישר על פי הנורמה .
 
אהבתי מאד את מה שכתבת


נראה לי שקל לנו מאד לשים במגירה אחת שני דברים שקשה לנו להבין, לא כל שכן להגדיר: גאונות ושיגעון.
 
למעלה