מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

מוכנים כבר ליום המנוחה

איזה ספר בחרתם לכם להעביר איתו את השבת

 

[roni64]

אתחיל הערב את "מעבר לגדר" מאת ג'ונתן לת'ם

את השבוע פתחתי עם ספר מתח בינוני, "תיק רצח" מאת טוני פרסונס, די שבלוני בעיני.

אחריו הייתי מרותקת ל"פני הרייך השלישי" מאת יואכים פסט. הספר מציג גלריה של דמויות מפתח ושל קבוצות מפתח ברייך השלישי, ומנסה להבין את מהצירוף שלהן יחדיו התאפשרה עלית הנאציזם. מומלץ מאוד.

את הספר שבחרתי לקרוא אחר-כך נטשתי בגלל כתיבה לא מוצלחת. ב"ופתאום בא החושך" גלי צבי-ויס מנסה לספר על ארגון משפחות נרצחים ונרצחות על רקע לא פלילי, אך הספר טובע במניפולציות רגשיות וסובב יותר מדי סביב הכותבת.

על כריכת הספר "מפוענח" מאת מאי ג'יה מצוטטת שורה מביקורת שנכתבה עליו: "סוף סוף רומן סיני טוב". מאחורי היומרנות הזו מסתתר ספר חביב למדי, המספר על גאון מתמטי בעל מאפיינים אוטיסטים. חביב בלבד.

האחרון היה "פרנסואה העזובי" מאת ז'ורז' סאנד. הספר ראה אור ב-1850, והכותבת היתה דמות יוצאת דופן על רקע תקופתה. יהושע קנז תרגם את הספר ב-1993 עבור הוצאת עם עובד, וכעת הספר רואה אור פעם שניה באותו התרגום בסדרת מפרשים של המכון לפרסום ספרות מופת. ספר פסטורלי לכאורה, רגיש, וגם מטריד.

שבת שלום

 

[motior]

"סילבי וברונו" של לואיס קרול

בעקבות המלצה של דני קרמן בבלוג שלו

 

[מאיה961]

היה שבוע טוב ועמוס

ועם זאת לא יצא לי לקרוא הרבה...
סיימתי לקרוא את "טירת הזכוכית" שהתחלתי בשבוע שעבר. ספר מרגש, מורכב ומעורר מחשבה על משפחה לא מתפקדת.
התחלתי שני ספרים השבוע - "מי את חושבת שאת?" מאת אליס מונרו. קראתי בינתיים רק את הסיפור הראשון בספר, אבל כבר מההתחלה מרגישים שלא מדובר באוסף סיפורים קצרים, אלא בספר שיכול להיקרא גם כרומן.
התחלתי גם את "לחוץ חתונה" של עומר ברק. ספר מצחיק וקליל שכיף לקרוא, משהו שאני די זקוקה לו כרגע אחרי כמה ספרים רציניים יותר שקראתי.

שבת שלום

 

[אורלנדה]

עוד לא ברור: אולי "ראי שבור" מאת מרסה רודורדה

מחברת "כיכר היהלום" הפנטסטי. או אולי "תמות, אהובי", שהוא ספר נשכני ועכשווי. ואולי בכלל משהו אחר יצוץ פתאום.
בינתיים אני גם קוראת את Liguria, Rosie Whitehouse, מדריך טיולים מעמיק שיצא בשנה שעברה בהוצאת Bradt, לכל מי שרוצה להכיר חבל ארץ מקסים ושרוב מדריכי הטיולים מתמקדים בשני אתרים בו בלבד ומזניחים את השאר.

 

[אורלנדה]

בסוף התחלתי את "לולי וילוז", סילביה טאונסנד-וורנר

פעם שניה בשבועיים של קריאת ספר מהוצאת "לוקוס" החדשה, בבעלות אישה ומוציאה ספרים של נשים.
את הספר הזה הזמנתי בגרסה האנגלית ויש בו הקדמה מאת שרה ווטרס (עוד לא קראתי), הספר יצא מחדש לאחר כמעט 90 שנה.

עוד קראתי מההוצאה הזאת את "השעה לילה", ספר חריף ואינטנסיבי ביותר, ומומלץ, מאת לודמילה פטרושבסקיה. אבל יש מי שהסגנון הקדחתני יגרום לה/לו לטפס על הקירות.

 

[טובה53]

דרווין באיילון דרום / סמדר רייספלד

 

[שושן פרא]

המפה והטריטוריה \ מישל וולבק

זה הוולבק הראשון שלי, אחרי זמן רב שחיפשתי אותו בספריות השאלה. אמנם הספר קריא, אך את הקריאה מלווה תחושה בלתי פוסקת של "מה הוא בעצם רצה להגיד", או "בשביל מה נכתב הספר הזה". מה שמחייב אותי לנוח אחרי כל פרק. ביקורת חברתית על הקפיטליזם המאוחר? היא קיימת, אבל היא עצמה מושא ללגלוג. סתם פטפוט כמו-פילוסופי? אז מנין המוניטין שיצאו לכתיבתו של וולבק?

 

[מחשבות]

זה וולבק למתקדמים. קרא את פלטפורמה והבן מיהו. קרא את

כל ספריו והפוך למעריץ. אז תבין על מה המהומה.

 

[שושן פרא]

דווקא התרשמתי ש"החלקיקים האלמנטריים" נחשב שיא יצירתו

הוא עצמו, ב"המפה והטריטוריה", מתייחס אל עצמו כאל "בעל 'החלקיקים האלמטריים''".

 

[מחשבות]

לוולבק שיאים רבים והוא עצמו שיא לא קטן.

 

[שושן פרא]

כיצד אתה מתמודד עם הטענה שמדובר בפרובוקטור ותו לא?

 

[מחשבות]

הוא לא רק פרובוקטור. הוא כותב מחונן ואם הפרובוקציה

גם מביאה כמה נושאים לקדמת הבמה, במיוחד את בעיית האסלאם, אז יבורך.

 

[Arana]

אני מתקדמת לאט מאוד עם "מדינת ישראל תעשה הכל"

בשבת הזו בעיקר ישנתי...

שיהיה שבוע טוב לכולם

 

[Gidi Shemer]

סיימתי את ברודק של פיליפ קלודל

יצירת מופת. אין לי מילים לתארו. פשוט יצירת מופת