מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

רגע, לא היתה שבת כאן רק לפני יום יומיים?...

אז מה אתם קוראים בשבת הזו?

 

[טובה53]

לונה זה ירח בספרדית / איילת ולדמן

 

[roni64]

במשך רוב השבוע קראתי את ספרו של איאן קרשו

"היטלר: היבריס 1889 - 1936", שמתאר את חייו של היטלר, במשולב, כמובן, עם קורות התקופה בגרמניה ובעולם. ספר מרשים. ממתין לי הספר הבא, "היטלר: נמסיס 1936 - 1945".
אחריו קראתי את "כשנשארנו לבד" מאת אלון אלטרס, המתאר את יחסיו עם אביו ועם כמה נשים בשנים שאחרי מות אמו. לא התרשמתי, לצערי.
האחרון היה "ציפור כהה בדרך" מאת יוסל בירשטיין. יש משהו מרנין בכתיבה שלו, גם כשהוא מתאר מצבים לא קלים.

שבת שלום

 

[siv30]

קראתי

את "a room with a view" שהיה מקסים.
עכשיו אני קוראת את "מחול העקרבים" מאת שיפרה הורן. מתנדנד בין מצויין לסתמי.

 

[KallaGLP]

עדיין עם "שלג יורד על ארזים".

אמור להיות מותחן משפטי, אך בפועל זה רק סיפור המסגרת ומדובר ברומן מורכב העוסק בנושאים מגוונים, כמו דעות קדומות, אפליה, מלחמה, אהבה, פערים תרבותיים, דייג, חקלאות, עיתונאות ועוד. יש גם הרבה תיאורי טבע ממש יפים.

 

[אורלנדה]

"לולי וילוז", סילביה טאוסנסד וורנר

שאיזה מזל שלא התפתיתי לעזוב אותו לאחר 15 עמודים. צודקת שרה ווטרס בהקדמה שלה (אני חושבת שבגרסה האנגלית בלבד), היא לא קלה לקריאה ונחשבת עד היום למין סוד שמור למעריציה.

אני חושבת שזה ספר שכתוב במסורת של אוסטן ואליוט (עברו שנים רבות מאז קראתי את שתיהן), על אישה אחת שהיא קצת שונה ו...שומו שמיים, אינה רוצה להתחתן. וקורותיה עד אמצע החיים שאחריהם...אני חושבת, עושה בדיוק מה שבא לה ומוצאת את ייעודה.

זה שנון, מצחיק וגם סתום (לכן לדעתי יש ערך בקריאת הגרסה העברית, שאני בטוחה שנותנת הערות שוליים שלי בגרסת המקור חסרות, כי אין לי רקע תרבותי והסטורי נדרש) לפעמים, וזה מקסים. ומשובב. ומעורר אמון מחודש - אם אי פעם היה בו צורך - במדיום הספרותי.

 

[אורלנדה]

ואני חייבת להודות להוצאת "לוקוס" שחשפה אותי לפנינה הזאת

יחד עם "השעה לילה" (בקרוב ספר סיפורים קצרים של פטרושבסקיה). הוצאה קטנה, עצמאית, שתלויה בחסדינו כדי לשרוד. אני שמחה לתמוך בה (אם כי ספציפית עכשיו יותר ברוחי מאשר במעשה, כי העדפתי לקרוא את הספר בגרסתו המקורית).

 

[Arana]

מתקדמת עם "מדינת ישראל תעשה הכל"

אולי בשבת הבאה כבר אסיים אותו