מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

כמה מהר חולף השבוע, ושוב הגענו ליום חמישי...
אז מה אתם קוראים בשבת

 

[מאיה961]

אני קוראת עכשיו את מאוהב מאת אלברט הייז

שבינתיים אני מאוד אוהבת. יש לו מין לחן מאוד מיוחד, ותחושת הקריאה בו מאוד זורמת ואינטימית.
לפניו קראתי את של עכברים ואנשים מאת ג'ון סטיינבק. נובלה מצוינת ואחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי בזמן האחרון.

 

[טובה53]

אוספת הצדפות / קרסטי וייט

 

[roni64]

היה שבוע קריאה אינטנסיבי

בתחילת השבוע התאכזבתי מ"גבירתנו של היער". ציפיתי ליותר ממי שכתב את "שלג על ארזים".
אחריו קראתי את "מסעות בחדר הכתיבה" מאת פול אוסטר. הספר מכיל אזכורים רבים לספריו האחרים, וחובביו של אוסטר ככל הנראה ייהנו מהספר מסיבה זו. בעיני הוא היה סתמי בלבד.
הבא בתור היה "הפרטים שהושמטו" מאת תומס אוגדן. הספר נפתח במוות כתוצאה מאלימות בתוך המשפחה, וחופר לאחור לתוך ההיסטוריה של המעורבים. ספר צובט לב.עם עובד הוציאה לאור עוד צמד רומנים של ז'ורז' סימנון הכריכה אחת, הפעם תחת השם "השען מאוורטון". שני הסיפורים טובים, האחד אפל, השני מטריד.
ספר השבוע הוא "שטום" מאת ג'ם לסטר. הסופר, אב לבן אוטיסט בתפקוד נמוך, מספר על חייו של אב כמוהו, ועל חיי משפחתו. ספר כן, ישיר, חודר ללב. מומלץ מאוד.
האחרון השבוע היה "ספרדים" מאת אלייט אבקסיס, ספר סטראוטיפי ושטוח עם עלילה משעממת.

שבת שלום

 

[KallaGLP]

סיימתי את "מעגל חברים" שדי אהבתי

ועכשיו אני עם "משק בית" של מרילין רובינסון. כתיבה נפלאה. וזה ממש נחמד שלגמרי במקרה העיר ספוקן (בוויקיפדיה היא כתובה "ספוקיין", אבל מבטאים ספוקן) שבמדינת וושינגטון מוזכרת רבות בספר, בדיוק כשאני נמצאת במקום שבו כל יום כשאני יוצאת לכביש המהיר אני רואה את השלט לכיוון ספוקן. וגם סיאטל, שאני נמצאת די קרוב אליה, מוזכרת שם.

 

[motior]

HHhH של לורן בינה

כתוב באופן מאוד מעניין לטעמי

 

[מאיה961]

על מה הספר? אני לא חושבת ששמעתי עליו

 

[motior]

על היידריך (סגנו של הימלר) וההתנקשות בו במלחמת העולם השנייה

 

[roni64]

ספר מעניין מאוד, כתוב באופן בלתי שגרתי

הנה מה שחשבתי עליו

 

[אורלנדה]

ספר טוב

 

[motior]

אני בסה"כ נהנה ממנו

אבל יש קטעים בהם אני מריך לעשות הפסקה בגלל עומס הזוועות

 

[מחשבות]

ספר משובח במיוחד.

 

[אורלנדה]

"הזר", קאמי. קראתי ברצף 60 עמודים אחרונים

ואני מקווה בקרוב לקרוא קצת את הספרים שכתב דוד אוחנה עליו.

התחלתי את "ערות, נשים מדברות מיניות", ספר שנצרך לאקלים החברתי שלנו כמו אוויר לנשימה.

 

[Arana]

ממש השבת ראיתי איזכור לספר "מרסו, חקירה נגדית"

של הסופר האלג'יראי כאמל דאוד, שמתמקד באחיו של אותו ערבי שהרג מרסו ב"הזר":

http://www.ybook.co.il/book/6892/מרסו-חקירה-נגדית

 

[אורלנדה]

לכן קראתי את ספרו של קאמי עכשיו. לא במיוחד התחשק לי,

את "הדבר" קראתי בתיכון (אני לא בטוחה שבשלמותו) ולא בא לי לקרוא עוד. אבל קניתי את הספרים של דוד אוחנה עליו, כדי להיטיב להכיר את הרקע.
הספר של כאמל דאוד זכה בגונקור בשנת 2013 וקראתי ביקורת מזהירה עליו מאת פייר אסולין.

אני לא יודעת למה לא הבאתי אותו מצרפת ב-2013, או ששכחתי או שלא ידעתי עליו או שהוא היה עדיין במחיר המלא. אבל במשך השנים חשבתי עליו מדי פעם, עד שראיתי אותו לפני כשבוע וחצי בחנות, עם התרגום ואחרית-הדבר של אילנה המרמן, והחלטתי שזה הזמן לקרוא את ספרו של קאמי, כדי שאוכל לקרוא את זה של דאוד.

טוב שקראתי. זו קריאה זורמת מאוד וזה מעניין, זה הספר בצרפתית הקלה ביותר שקראתי מאז שקראתי מודיאנו, שגם הוא כותב מאוד קל. או יחסית קל, כמובן צריך אוצר מילים בסיסי. אבל אין סיבוך בזמנים, יש בהם השימוש הפשוט ו-"לפי הספר" וזה כמו לחזור על יסודות שפה זרה מחדש, רק בכיף של קריאה מאוד זורמת. רק שהדמות הזאת קשה, קשה מאוד להזדהות עמה. לכן גם חשוב לקרוא את הספרים של אוחנה, שנותנים רקע. הצצתי באחד מהם, מעניין מאוד.

 

[אורלנדה]

לא. הוא זכה בפרס גונקור לספר ביכורים, בשנת 2015

 

[Arana]

סיימתי את The Haunting Of Alaizabel Cray

והתחשק לי לחזור לספרים הראשונים של אותו סופר שקראתי - "זדון" ו"בלגן", אז התחלתי אותם שוב...

שבוע טוב לכולם

 

[plusman]

בשבת וגם אחרי השבת

בדיוק מסיים את- Ayn Rand- The Fountainhead. נהדר! מומלץ בחום לכל אוהב חופש.