שיר של נורדה משורר זוכה פרס נובל

[נתנאל6589881]

שיר של נורדה משורר זוכה פרס נובל

.הנה המקור https://almogbehar.wordpress.com/2009/05/31/תרגום-עיבוד-לעשרים-שירי-אהבה-ואחד-חסר/

הערה : בעיני הוא משורר גדול שירי אהבה שלו מהיפים שראיתי, אני קורא רק ני תרגומים כי אני לא יודע ספרדית, הבאתי לפנ שיר אחד שמצוי ברשת, יש תרגום של טל ניצו אבל הוא לא מצוי ברשת ואי אפשר לעלות בגלל זכות יוצרים, ממליץ לקנות את הספר היא מרגמת מעולה

השיר :

 

[נתנאל6589881]

השיר

אֲנִי יוֹשֵב אֵצֶל שֻלְחָנִי וְרוֹאֶה אֵיךְ כָּל הַיָּמִים אַתְּ מְשַֹחֶקֶת עִם הָאוֹר שֶל הַיְּקוּם, בָּאָה אֵלַי בִּפְרָחִים וּבְמַיִם; הָרֹאש שֶלִּי לָבָן וּמְלֵא הִסְתַּבְּכֻיּוֹת וּמְצוּקוֹת, וְאַתְּ כְּמוֹ אֶשְכּוֹל עֲנָבִים שֶנִּכְנָס אֶל פִּי מִדֵּי עֶרֶב. אַף אֶחָד לֹא חוֹשֵב שֶאֲנִי עֲדַיִן אוֹהֵב אוֹתָךְ: הָנִיחִי לִי לָשִֹים אוֹתָךְ שְֹרוּעָה בְּתוֹךְ מִקְלְעוֹת פְּרָחִים צְהֻבִּים. מִי כּוֹתֵב אֶת שְמֶךְ בְּאוֹתִיּוֹת עָשָן בֵּין כּוֹכְבֵי הַדָּרוֹם? אָה, אֲנִי מְבַקֵּש לְהַזְכִּיר לָךְ אֵיךְ הָיִיתִי קַיָּם גַּם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בּוֹ אַתְּ עֲדַיִן לֹא הָיִית קַיֶּמֶת. פִּתְאוֹם הָרוּחַ מְיַלֵּל וְחוֹבֵט בְּחַלּוֹנִי הַמּוּגָף, מַשְלִיךְ לְתוֹךְ חַדְרִי פֶּתֶק עָלָיו כָּתוּב: "הָרָקִיעַ הוּא רֶשֶת חֲלָבִית שֶנּוֹעֲדָה לִלְכֹּד אֶת הַדָּגִים חוֹלְמֵי-הַכּוֹכָבִים הַמֶּלַנְכּוֹלִיִּים!". לְכָאן בָּאוֹת כָּל הָרוּחוֹת כֻּלָּן וּמְסִיטוֹת מִמֶּנִּי אֶת הַגֶּשֶם. עוֹבְרוֹת בּוֹרְחוֹת הַצִּפֳּרִים. הָרוּחַ. הָרוּחַ. רַק אֲנִי יָכוֹל לְהֵאָבֵק נֶגֶד עָצְמַת הַהִתְנַגְּדוּת שֶל כָּל הָאֲנָשִים. סוּפַת עֲלֵי אַרְמוֹלִינָה אַרָעִית מְשַחְרֶרֶת אֶת כָּל הַסִּירוֹת שֶאֶמֶש קָשְרוּ אֶת הַשָּמַיִם. אַתְּ נִמְצֵאת כָּאן. אָה, אַתְּ לֹא בּוֹרַחַת, עֲדַיִן לֹא מִתְחַמֶּקֶת. אַתְּ מְשִיבָה לִי עַד הַצְּעָקָה הָאַחֲרוֹנָה. אַתְּ יוֹשֶבֶת לְצִדִּי, מְכֻוֶּצֶת כְּמוֹ פְּקַעַת חוּטִים, כְּאִלּוּ הָיְתָה לָךְ סִבָּה לְפַחֵד. וּפַעַם אַחַת, לַמְרוֹת הַכֹּל, צֵל זָר וּמוּזָר חָלַף דֶּרֶךְ עֵינַיִךְ – יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, הוּא רָאָה אוֹתִי. וְעַכְשָיו, עַכְשָיו גַּם אֲנִי, קְטַנְטֹנֶת; אַתְּ מְבִיאָה לִי אֶת אֵם יַעֲרוֹת-הָעַד, וְיֵש לָךְ שָדַיִם מְבֻשָֹּמִים. וּבִזְמַן שֶהָרוּחַ הֶעָצוּב דּוֹהֵר וּמֵמִית פַּרְפָּרִים אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ,

 

[נתנאל6589881]

חלק שני שיר ארוך

כָל הַנְּשָמָה שֶלִּי עוֹרֶגֶת בְּשִֹמְחָה נִכְמֶרֶת לְפֶה הַשְּזִיף שֶלָּךְ. כַּמָּה יִכְאַב לָךְ לְהִתְרַגֵּל אֵלַי, לְנַפְשִי הַבּוֹדֵדָה וְהַפִּרְאִית, לִשְמִי שֶכֻּלָּם מְנַסִּים לְהַבְרִיחַ. הֵם רָאוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶת הַלּוּסֵרוֹ, אֶת אַיֶּלֶת הַשַּחַר, בּוֹעֵר וּמְנַשֵּק אֶת הָעֵינַיִם שֶלָּנוּ, וְאֶת הַשָּמַיִם שֶמֵּעַל רָאשֵינוּ כִּסּוּ דִּמְדּוּמִים הַנּוֹטְפִים מַטָּה בִּמְנִיפוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת – וְהַדָּם חָזַר לִמְקוֹרוֹ. מִלּוֹתַי נָשְֹאוּ מֵעַלַיִךְ לִטּוּפִים, הַלִּטּוּפִים שֶיָּדַי כָּעֵת כְּבָר לֹא יְכוֹלוֹת לְהַעֲנִיק לָךְ. אָהַבְתִּי אוֹתָךְ מֵאָז אוֹתָהּ שָעָה בָּהּ גּוּף הַצֶּדֶף שֶלָּךְ הִפְקִיר עַצְמוֹ לְאוֹר הַשֶּמֶש בְּלִי פַּחַד; הֶאֱמַנְתִּי בָּךְ שֶיָּצַר אוֹתָךְ אֲדוֹן הַיְּקוּם. הֵבֵאתִי לָךְ מֵהֶהָרִים שֶל הַפְּרָחִים הַשְֹּמֵחִים אִלְסָרִים כֵּהִים, וְסַלְסִלָּאוֹת שֶל נְשִיקוֹת בַּר. אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשֹוֹת אִתָּךְ אֶת שֶהָאָבִיב עוֹשֶֹה עִם הַדֻּבְדְּבָנִים: נְשִיקוֹת דֻּבְדְּבָן וְעֵינֵי דֻּבְדְּבָן, וּלְחָיֵי דֻּבְדְּבָנִים רַבִּים, וּשְֹדוֹת דֻּבְדְּבָנִים עַל לְחָיַיִךְ.

 

[נתנאל6589881]

אני חייב לציין ולהעיר.

הכתיבה של נורדה היא אקסטטית מאוד מלאת רגש, והרבה פתוס היום זה כבר לא מקובל, והשירה יותר שכלתנית וקרה, אבל יש כמה בעיות שאני שם לב אליהם, וזה הפיזור, הוא נע בין המון תחושות, רגשות, בין דימוים עזים מלאי צבע, ליגון יותר, הכל חיי וסיסגוני אבל אני מרגיש שהשירה היא פרץ התרגשות ולא מחושבת, וזה קצת בעוכריה , אני אוהב את נורדה, ואולי יש בעיה בתרגום, כאמור אני לא קורא ספרדית אז אין לי שמץ, אבל האקסטטיות גם מדהימה וגם גורעת מאחדות הטקסט ומהדיקות, ואני אוהב שירים מהודקים, וזה שיר מפוזר לגמרי, נע מפה לשם, וזה מקשה, אבל נראה שנורדה כתב מלבו הבוער, והמאוהב. ואני די מקנא בו שהגיע לרמת שירה כזו, וליכולת ביטוי רגשי כזה, הוא לא שחזר את הצלחה לפחות לטעמי, והצלחתו הייתה ונשארה מגיל עשרים בתקופההזו פרסם את הספר המפרוסם והמופתי שלו" עשרים ואחד שירי אהב ושיר אחד מיאוש " והשיר שהבאתי הוא שיר מספר 14 והמפורסם עם המשפט הנפלא והנצחי " הייתי עושה איתך מה שאביב עושה עם עץ הדבדבנים " מושך ומתוק, השירה הפולטית, לא מאוהבות עלי ,אך הודה כי לא מכיר הרבה שירה פולטית שלו. אבל לטעמי זו יצרת המופת שלו ,זה דעתי.