ראיון מעניין עם פרופ' שמעון זנדבנק

[Arana]

ראיון מעניין עם פרופ' שמעון זנדבנק

שפורסם במוסף "שבת" של "מקור ראשון" לרגל צאת ספרו החדש:
https://musaf-shabbat.com/2016/12/09/עולם-של-מתי-מעט-אריאל-הורוביץ/

כמה ציטוטים:

"כשם שאני לא מצפה מכל בר בי רב שיהיה מומחה למתמטיקה, כך אני גם לא סבור שהשירה צריכה להיות נחלתם של רבים. שירה היא עניין אינדיבידואלי, היא פונה למתי מעט. היא דבר מאוד פרטי, משהו של משוגעים לדבר, והיא לא צריכה להיות כלי לדעת הרוב או למגמות ולמחשבה כללית."

"אני מאוד מתנגד לשימוש בשירה כדי לסגור חשבונות. אני מכיר בקשיים שנתקלו בהם מהגרים מארצות ערב, אבל להפוך את זה למשהו שמשפר את מעמד השירה? אני לא מקבל את זה."

"שירה בלי טיפה של שיגעון לא עובדת. כדי להיות אמיתית וכדי לחדור לעומק, שירה צריכה לצאת מתבניות החשיבה המקובלות. הרבה משוררים גדולים היו מאושפזים חלק גדול מחייהם."

"אין ספק שהטכנולוגיות החדשות שכובשות את הנוער הן אסון מבחינה חינוכית. הכול שם עובר ביעף: אי אפשר להתעכב על דברים, כמו בקריאה, אי אפשר להפנים דברים ולעכל אותם. זו בעיה חמורה. ויחד עם זאת, מוציאים כאן ספרים חדשים בקצב מסחרר. יש כאן פרדוקס שאני לא יודע להסביר אותו."

 

[נתנאל6589881]

אני מסכים עם עניין המתי מעט .

אני חש שהשירה היא הפסגה הנשגבת ביותר של בטוי באמצעות מילים הרבה יותר מהפרוזה, ומחזות, אפילו שמחזה זה די ערבוב של פרוזה ושירה ,אני חושב שירה טובה היא עניין רוחני , ויש כאלו והם מעטים שצורכים תענוג רוחני כזה.אני מאוד אוהב שירה,ושמעתי שמאיר וזילטר שהוא משורר לא רע אמר שהשירה לעומת

הפרוזה חודרת מהר מאוד, או שכן או שלא, ופרוזה אפשר לקרוא 30 עמודים ולא להחבר, וזה די הגיוני, אבל בשירה זה קצר מתמצת ומכיל המון לכן לטעמי שירה הרבה יותר מורכבת. ומבחינה אסתטית היא יכולה להיות אלוהית כמו אצל דנטה, או גתה, או מילטון ועוד ועוד,ילעומת הפרוזה שהיא יותר יבשה, ויום יומית ולא נוגעת לרוב

בנשגב לפחות מבחינה אסתטית, ולטעמי השירה הייתה נחלתם של מעטים, וזה לא ישתנה ,אבל זה די חבל אבל ברור לי למה קשה להתחבר לשירה, אני מתחבר הרבה יותר לשירה מאשר פרוזה, כי זה מתמצת וחד לפחות שהשירה איכותית , זה דעתי.

 

[KallaGLP]

אני לא לגמרי מסכימה.

זה נכון ששירה, לפחות הגבוהה יותר ולא העממית, הייתה תמיד נחלתן של השכבות האינטלקטואליות או המשכילות יותר באוכלוסייה. אבל, וזה אבל גדול, בעבר שירה הייתה נחלתם של מרבית המשכילים (ולו כי אנשים לא משכילים לעיתים לא ידעו קרוא וכתוב), כל אדם שכיבד את עצמו ידע לפחות את הקלאסיקות, קרא והכיר את המשוררים הידועים, והקריא לילדיו והרגיל אותם לשירה מגיל צעיר. כיום איש משכיל לרוב אינו מכיר ואינו קורא שירה. חלקית, לדעתי, כי לא נשאר בחלק נכבד מהשירה היום כמעט כלום מהקסם המוזיקלי, הכובש, השילוב הקסום בין הצורה לתוכן, היוצר את התחושה שאתה מדבר עליה, שהשירה היא בעצם צורת הביטוי המזוקקת והמושלמת ביותר. ואפילו התוכן עצמו לפעמים לא מובן (ולא במובן חיובי), מעין גיבוב של מילים שאינו באמת יוצר איזה שלם עם רעיון או מסר ברור, או אומר משהו למישהו. נראה כאילו העיקר זה להתחכם, להיראות כאילו חכם ומורכב, אבל בפועל באמת אין לזה משמעות או עניין. זה שכל מי שמחבר יחד כמה שורות קטועות עם ניקוד מחשיב את עצמו למשורר הוריד מאוד את קרנה של השירה. אין שום סטנדרטים או דרישות, ולכן מרבית השירה פשוט לא שווה את הנייר או החלל הוירטואלי שהיא תופסת, לעניות דעתי. כל אחד שרוצה להביע מחאה פוליטית או להכריז הכרזה קורא למה שיוצא תחת ידו שירה, ובשם הפוליטיקלי קורקט והסטנדרטים הלא קיימים, אין טעם אפילו לנסות להתווכח. ואם במקרה המשורר משייך את עצמו לאיזו קבוצה מקופחת, אז כל ביקורת על השירה שלו היא אוטומטית הוכחה לקיפוח הזה ולך תוכיח שאין לך אחות.

 

[KallaGLP]

שלא לדבר על כך שמשוררים מודרניים רבים

עסוקים אך ורק בנבירה בתוך עצמם, בהתבכיינות ויללנות ומסכנות, ואינם מסוגלים לעשות שום סובלימציה והכללה של החוויה שלהם כדי להפוך אותה ליותר אוניברסאלית, מעוררת עניין ונגישה לקורא. רבים רק מתפלשים ברפש של עצם ואינם מסוגלים לראות שום דבר ואף אחד אחר ממטר, כולל את הקורא.

 

[נתנאל6589881]

נכון מאוד

אני כתבתי על זה בזמנו שמשורר טוב לוקח את האני והופך אותו לאנחנו, אחרת זה לא שירה אלא פוסט או הבעת רגש שאין ביני לבינו כלום ...

 

[נתנאל6589881]

ועוד דבר לא תמיד המשוררים הגדולים כתבו שירה גדולה

אני רואה הרבה שירים בנונים ומטה לפחות בעיני שנכתבו על ידי משוררים שנחשבים לטופ של הטופ, לטעמי גם משורר גדול כותב מעט מאוד יצירות מופת ,והרבה שטויות ,אבל זה מה שמבדיל אותו משורר מודרני גרוע ( ואני לא חושב שכל המשוררים המודרנים לא טובים יש בניהם משוררים ענקים ,אני מתכוון לגישה שדברת עליה של " האני " ולא לסיים לב לקורא) והבדל שמשורר גדול כן כתב יצירת מופת אבל יש לו גם הרבה שירים פחות טובים וזה בסדר אף אחד לא מושלם,, דוגמה למשורר כזה בעיני הוא גתה שאני לא מת על שירים לירים שלו ,בעיני הם מיושנים מעט ובמיוחד שירי הארוטיקה, אבל פאוסט ? אחת צירות המופת הגדלות והכבירות אי פעם, ולא קראתי הכל וממעט שקראתי דפק לי הלב מהתרגשות, ככה זה לגאון לוקח להבשיל, זה דעתי.

 

[נתנאל6589881]

אני מסכים לגמרי ולזה כוונתי

אני תמיד אמרתי שמה שהולך היום למשל ערס פאוטיקה ובכלל שירה מודרנית ופוסט מודרנית ואפילו בהרבה מקרים לא עונה על הגדרה של שירה, בנוגע למשכלים אין לי מושג, אין לי מידע בנוגע למה קראו או למדו משכלים בעבר ,אני יודע שאותי לימדו שירה מגיל צעיר, של פושקין ולרמנטוב וככה גם למדו את אמי, זה החינוך שהיה בבית לאהבת הספר , בנודע לנחלה כמובן את צודקת השירה קלאסית והכבדה והמופתית מעטים קראו אותה, לעומת זא יש שירה קלילה שיותר קרא זה נכון לגמרי ,ולכן אני חושב שכדי מאוד לדעת להגדיר מהי שירה טובה, ומהה היא לא, ומהי הבעת דעה ותו לו ומה היא שירה פולטית אמתית בנוסח ברכט שהיה משורר פולטי אבל לא כמו חסן ידע לבטא את עצמו באופן שירי איכותי, לפחות מהעט שאני מכיר , קיצור מסכים עם כל .מה שאמרת