מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

נכון שנדמה שהיתה שבת רק לפני יומיים, אבל לא - זה היה החג האחרון לתקופה זו, ועכשיו לפנינו שבת רגילה לגמרי

אז מה קוראים בשבת

 

[טובה53]

ילדה / אלונה פרנקל

והמשכו "נערה".

 

[שושן פרא]

ספרים נהדרים

במיוחד "ילדה".

 

[KallaGLP]

את "ילדה" אהבתי מאוד. את "נערה" קצת פחות

בגלל התלונות הישירות והבוטות של "עשו לי" ו"דפקו אותי". כותבים מוכשרים צריכים להעביר מסרים כאלה בצורה אמנותית יותר.

 

[motior]

התחלתי אתמול את harry potter and the cursed child

לכאורה הספר השמיני בסדרת הארי פוטר (מחזה, באנגלית).
מוזר.

 

[דניעל]

הבן שלי בדיוק סיים ומאוד נהנה

תוך כדי קריאה הוא כל הזמן עידכן אותי (והרס לי כמובן את הספר עד תום). הוא כותב עליו עכשיו Book Report.
פעם ראשונה שהוא נהנה לעשות דו"ח קריאה...
(הוא בכתה י').

 

[motior]

משמח לשמוע

 

[אורלנדה]

ההפוגה, פרימו לוי. וגם שירה: בארוקו, מבחר שירים מהבארוק

 

[אורלנדה]

ועוד הספקתי את "אגוסטינו" מאת אלברטו מוראביה. חד, אכזרי

ארוטי, תמציתי וגם מורכב. הספר שהציל את מוראביה ממשבר יצירתי שלקה בו לאחר שיצירה שפרסם בגיל 22, "האדישים", הפכה אותו לסופר מפורסם בגיל כה צעיר ונחשבת אחת היצירות המשמעותיות בספרות האיטלקית של המאה ה-20.

עכשיו אני קוראת את "אי-ציות" שלו, ספר שנכתב זמן קצר אחר כך, גם כן בזמן מלחמת העולם השניה, בה מוראביה הסתתר בשל חוקי הגזע. שוב סיפור התבגרות של נער, שוב הבניית הגבריות הבוגרת, אבל חד פחות, טרחני, לפעמים משעמם ועדיין שורה עליו איזשהו חסד, איזשהו חן.

 

[roni64]

פתחתי את השבוע עם ספר מצוין

"לרוץ" מאת ז'אן אשנוז. הספר מספר בסגנון יחודי את סיפורו של אמיל זטופק, "הקטר הצ'כי", במשולב עם הטלטלות שעברה ארצו.

אחריו קראתי את "הנער מבורמה" מאת ביי בנדלה. זהו סיפורם של לוחמים אפריקאים במלחמת העולם השניה. מעניין.

הבא בתור היה "תקוות שחורות" מאת נתן זהבי. לא אהבתי את השילוב בין סיפורי עולם תחתון לסיפורי האנשים הנרמסים על ידי הממסד, אבל כולם כתובים בכשרון.

הבא בתור היה מצוין גם הוא, "אבק אדום" מאת מא ג'יאן, הסופר שכתב את "תרדמת בייג'ינג" ואת "הסופר שגלגל אטריות. הוא מתאר מסע בן שלוש שנים שערך ברחבי סין.

כעת אני עם "ניצבת" מאת א.ב. יהושע. בינתים די סתמי.

שבת שלום

 

[דניעל]

תודה. רשמתי לי את "לרוץ".

אני מתעניינת בצ'כיה לאחרונה. אחפש את הספר.

 

[אורלנדה]

הוא גם איש עם נשמה שתענוג לשמוע ראיון איתו

 

[אורלנדה]

כתב גם את "14", על מלחמה"ע הראשונה, שאני חושבת שהרעיון לו

הגיע מחומרים כתובים, אוטוביוגרפיים, שמצא במשפחתו. הנושא הזה הוא צלקת עמוקה בנפש הצרפתית, גם 100 שנה אחרי. דור שלם, 800,000, הלכו שם. הוא איש מופנם, מהורהר, לא מתראיין הרבה.
אשנוז גם כתב ספר על מוריס ראוול וגם את זה אני מעריכה, אמן שמתפרש לכמה תחומים.

 

[נתנאל6589881]

סיימתי את האפוס גלגמיש בפריויקט בן יהודה

חוץ מזה אני קורא את הנסיך כספאן של ק . לואיס לקראת הסוף ....

 

[נתנאל6589881]

גם סיימתי את המחזה הדיבוק תרגום ביאלק

מחזה נפלא

 

[את והב בסופה]

התאכזבתי מ "וידוי ההרפתקן פליכס קרול" של תומאס מאן

הספר בתרגומו של מרדכי אבישאול זמין עדיין לרכישה כמשומש. בנובמבר ייצא הספר בתרגום חדש של נילי מירסקי בהוצאת אחוזת בית, ייזהר הקונה.
צרפתי לספרייתי שני ספרים של פוקנר

אור באוגוסט שזכה להמלצתה של סיון
ודגלים בעפר

אני חוזר למובי דיק בתרגומו של אהרן אמיר אחרי כמעט 30 שנה

 

[שושנת הכרמל]

בעמודים הראשונים

של "החברה הגאונה" / פרנטה.

סיימתי את הביוגרפיה שכתב אנרי טרויה על אמיל זולא. מעניינת במיוחד היא התפתחות התודעה החברתית והפוליטית שלו מצעירותו, כשמעורבותו בפרשת דרייפוס היא הקרשנדו , וייתכן שגם הביאה למותו.

 

[omriqo]

האם הזדמן לך גם לקרוא מכתביו?

של אמיל זולא.
בארץ הוא ידוע בעיקר בתור המאשים משיעורי ההיסטוריה, אבל חלק מספריו לא רעים בכלל (כלומר - טובים). תירגמו ממנו לא מעט בעיקר לפני/אחרי קום המדינה, למשל: האדמה, החיה שבאדם, ז'רמינל (והסרט שבא בעקבותיו), ז'רבז, ננה, היצירה ועוד.
כמדומני שבשנים האחרונות תירגמו גם את גן עדן לנשים (לא קראתי) במקביל להופעת העיבוד הטלוויזיוני.

 

[Arana]

 

[שושנת הכרמל]

איזו הפתעה!

לא קראתי מספריו. בעקבות הביוגרפיה מתכוונת לקרוא.
אתחיל עם "איך למות" (הוצאת נהר) שנראה מאד מעניין, וגם גן עדן לנשים בתכנון.

כיף היה לראות אותך כאן. שנה טובה!