.
הזר, אלבר קאמי.
בדיוק הקשבתי לתוכנית מהניו ריפבליק, דרך אודיובל, שעוסקת בביקורת באלג'יר - מקום הולדתו- על קאמי והספרות שלו. הם רואים ברעיונות שלו פשרה או לכל היותר הטמעת והרחבת הרעיונות הקולוניאלים לתוך המאה ה 21.
בתחילת השנה, נערכה רטרוספקטיבה על עבודתו של קאמי וזה בצל ביקורת שמתעוררת כנגד ספרו הזר ומה שהוא מייצג. כבר ב 1989 אדוארד סעיד טען שהערבים בספר הם חסרי שם והם מהווים רקע אלמוני לחקירות מטאפיזיות של קאמי. התיאוריה הפוסט קולוניאלית של סעיד השפיעה על ראיית מגוון סופרים כמו גוזף קונרד ואלבר קאמי בפריזמה של ניצול הערבים ככלים וחפצים בתיאוריה שלו.
הביקורת כנגד קאמי מתחילה עוד בשנות ה 50 וה 60 של המאה ה 20. הוא התנגד למלחמת העצמאות של האלג'יריים מהצרפתים. הוא חשב שנכון יותר להקים פדרציה - רעיון שלא המורדים האלגיריים ולא הלוחמים הצרפתיים אהבו.
 
הזר לכאורה משקף את דעותיו האמיתיות של קאמי על הערבים: הם אקראיים וחסרי חשיבות. למעשה ישנה גירסה הטוענת כי עיסוקו של הספר אינו באקזסטינציאליזם אלא ביחסים בין הערבים לאירופאים. בהורדת הערבים לדרגה הנמוכה ביותר עי שימוש בתארים אתניים שמקצינים את הזרות.