מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

עוד מעט שבת, זמן לספר מה קראתם השבוע ומה תקראו בשבת

 

[roni64]

היה שבוע טוב

פתחתי את השבוע עם "העץ של בני טורג'ה" מאת פיליפ קלודל, ספר מעניין ושונה על ההתמודדות עם המוות. מומלץ

אחריו קראתי ספר נהדר נוסף מאת קולום מק'קאן, סופר ש"גיליתי" לאחרונה. "לחצות אוקינוס" משלב סיפורים היסטוריים עם השפעתם על דמויות "רגילות". כתוב נפלא.

חזרתי לקריאה נוספת אל אחד הספרים האהובים עלי במיוחד, "זקני בית הספר בוילבאי". עברית של פעם, חלקה הומצאה לכבוד הספר. נהניתי מאוד.

האחרון היה "חשבון רדום" מאת נתן שחם, שאף פעם אינו מאכזב. סקירה בהמשך.

העליתי סקירה על ספר שקראתי בשבוע שעבר, "כולנו בני חלוף" מאת הפסיכיאטר ארווין יאלום. בדומה לספר הראשון שהזכרתי, גם הוא עוסק בהתמודדות עם המוות. מרתק.

שבת שלום

 

[מחשבות]

בעיני קלודל הוא סופר של ספר אחד.

 

[roni64]

הנכדה של מר לין?

אולי הספר הזה יהפוך אותו בעיניך לסופר של שני ספרים

 

[מחשבות]

הנכדה של מר לין הוא לגמרי אחד הספרים המיותרים שנכתבו.

מדובר בדו"ח של ברודק. אין לי כוונה להשתכנע מקלודל, למרות צרפתיותו העומדת לזכותו.

 

[roni64]

הדוח של מר ברודק גם הוא ספר טוב מאוד

ואף אחד מן השלושה שהוזכרו אינו דומה לאחר.

 

[מחשבות]

הוא לא חסר לי.

 

[siv30]

הדוח של ברודק

ספר חזק אחד המזעזעים והחזקים שקראתי למרות ההתחלה המקרטעת שלו

 

[לאורה101]

שהות/מגי סטיווטר

קראתי את 'רעד' של אותה סופרת מהטרילוגייה 'הזאבים של גרייס' שהוא הראשון.
'שהות' הוא השני...
קריאה נעימה לכולם

 

[siv30]

איך התרשמת?

קראתי סידרה אחרת שלה , את נערי העורב. השניים הראשונים היו מצויינים. השנים האחרונים ככה

 

[לאורה101]

אהבתי

מרתק, קליל, מתאים לבני נוער, מסתורי כמו שאני אוהבת.
נראה איך יהיה ההמשך.
את יודעת מה הספר השלישי בטרילוגיה הזו?

 

[siv30]

נצח

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=964670
&nbsp
איזה כיף, יש לי למה לצפות

 

[את והב בסופה]

"לוטה בויימאר" מאת תומאס מאן בתרגומו של מרדכי אבישאול

חמישה ספרים של תומאס מאן תורגמו בידיו של מרדכי אבישאול

"הר הקסמים" - קראתי לאחרונה
"הנבחר" - קראתי לפני כמעט 30 שנה
"יוסף ואחיו" - רומן היסטורי בן 1200 עמודים,השגתי אותו לא מזמן קראתי בינתיים 120 עמודים
"וידויו של פליכס קרול" - קניתי השבוע מספור חוזר
"לוטה בויימאר" קראתי 300 עמודים מתוך 312 כאשר על פי הויקיפדיה 12 העמודים שטרם קראתי הוא אחד השיאים בכתיבתו של תומאס מאן.

סקירה כללית על הספר אפשר למצוא בויקיפדיה כאן.

היות שהחומרים שמהם עשוי הספר הם אישיותו של גתה ויצירתו הענקית שהמרכזית שבהם היא פאוסט,היה מצופה שמי שלא מכיר את יצירתו של גתה לא יוכל להתמודד עם הספר. להפתעתי הספר קולח ואחת החוויות המענגות בקריאה שחוויתי.

לפני שבוע קראתי את "חמדת" של טוני מוריס שקיבלה פרס נובל ובצדק על הרומן "חמדת". "חמדת" אינו ידידותי וגם מערים קשיים מבחינת הכתיבה הספרותית נוסף לתכנים המאוד קשים שלו.

מכאן אני עובר לאלזה מורנטה, נוסף לארבעת הרומנים "כזב וכישוף","ארצ'לי","האי של ארתורו" ו "אלה תולדות" יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספר של נובלה שנקראת "הרדיד האנדלוסי" ועוד סיפורים. קראתי את הנובלה וזה לא היה WOW

 

[מחשבות]

ארבעת הרומנים נעים מנהדר למופתי. אלה תולדות הוא ספר מיוחד

מאוד והאי של ארתורו סוער ומסעיר.