על ההעלמות של הטעם מהשפה העברית

על ההעלמות של הטעם מהשפה העברית

בימינו. קורא ממוצע של טקסט עברי, כולל שירה, לא חש כמעט את ההטעמה כשהמילה היא מוטעמת מלרע. כשהמילה היא מוטעמת מלעיל, הקורא כן חש את ההטעמה. למשל במילה: "אגם" המוטעמת מלרע, ההטעמה היא בהברה: "גם". אבל הקורא צריך להתאמץ כדי לחוש את זה. לעומת זו במילה: "חושבת", הקורא חש את ההטמה בהברה: "ש".

זה לא אומר שהקורא קולט את הטקס בהטעמה אשכנזית כמו בזמן ביאליק. מילים מודגשות מלרע לא הפכו להיות מודגשות מלעיל.

רוב המילים בעברית מוטעמות מלרע.


גם בשיר ישן חרוז ושקול. הקורא לא חש את הטעמות המלרע בעצימות מספיק, ולכן כמעט שלא קולט את המקצב והמוסיקה.

אולי זו סיבה מרכזית, לעליית קרנה של הקראת שירה, בה המשורר, מטעים, ואז זה נקלט אצל הקהל.


הבעיה קיימת בשירה חרוזה ושקולה, כלאמר בשירת הוורס. אבל קיימת גם בשירת החרוז החופשי, בשירים היותר מוצלחים בה יש כן קצב ומוסיקה, שכן נשענים על הטעמות.

השירה חייבת לפנות לקהל הרחב, שאיננו חש את ההטעמות. המשוררים בימינו, וגם העוסקים בשירה המובהקים, וגם הדור היותר מבוגר, כן חשים את ההטעמה. ואז לא מבינים שיש בעיה. וגם אם כן מבינים איך הם יכולים ליצור שירה כשהם חשים את ההטעמות, והקהל הרחב לא.

יש לחשוב ברצינות על הבעיה הזו. ולשקול, איך לפעול.
 

Arana

Active member
מנהל
לא הבנתי מהי הבעיה

כתבת: "למשל במילה: "אגם" המוטעמת מלרע, ההטעמה היא בהברה: "גם". אבל הקורא צריך להתאמץ כדי לחוש את זה" - במה בדיוק הקורא מתאמץ? הוא מכיר את המילה, יודע כיצד מבטאים אותה, וכשהוא רואה אותה כתובה הוא מן הסתם שומע אותה בראשו כפי שהוא רגיל לשמוע אותה ביומיום.
יכול להיות שהקושי נוצר כאשר המשורר רוצה להטעים את המילים אחרת ממה שהקורא רגיל, או כאשר יש מילים כמו "גלידה" שיש צורה נכונה להגות אותה (מלרע), אבל ביומיום רגילים בד"כ להגות אותה במלעיל, ולא ברור כיצד הקורא ייגש אליהן כשהוא קורא את השיר הכתוב.

אולי תסביר יותר למה הכוונה שהקורא "חש את ההטעמות".
 
במילה "אגם" הקורא שומע את "א" ו "גם" כמוטעמות באותה מידה

יכול להיות שאת כן שומעת בראש את "גם" כיותר מוטעמת. כי את אולי עוסקת בשירה רבות. אבל השירה לא מיועדת רק למביני ענין.
 

Arana

Active member
מנהל
אני כמעט לא עוסקת בשירה


אני מודה שאני עדיין לא מבינה את הבעיה שתיארת.
 

KallaGLP

New member
אני עוסקת בשירה ומסכימה איתך.

אי אפשר להתבלבל בהטעמה הנכונה והמקובלת של המילה "אגם", למשל. אני מסכימה איתך שעלולות להיווצר בעיות מהסוג שאת ציינת (עם הדוגמה של "גלידה"), אבל זה שונה ממה שנטען על ידי פותח השרשור.
 

KallaGLP

New member
ממש לא. חשתי בו מאז ומעולם, הרבה לפני שהתחלתי לעסוק

בשירה. ממש לא ברורה לי הטענה שלך.
 
המשך למאמר

בוא נקרה הדגמה על שיר שלי:


גם לגמתה/מוטי ריקלין



גם לגמתה גם טעמתה

טעמתה מג'ני מותק



הערת הבהרה: לגמתה== lagamta



השיר במקור:


גם לגמתה/מוטי ריקלין


גם לגמתה גם טעמתה

טעמתה מג'ני היפה



הוורסיה שמופיעה הראשונה (עם המילה "מותק") והיותר מאוחרת, מוצלחת בהרבה. החלפתי את המילה "היפה" המלרעית שבקושי מרגישים בה את ההטעמה, במילה "מותק", המלעילית. המילה "מותק", יוצרת גילוי, (במובן של גילוי וכיסוי בלשון: ביאליק)

זה הזמן לקרוא לכתיבת שיר אוליפו שמורכב אך ורק ממילים חד הברתיות ומילים מודגשות מלעיל.
 
למעלה