איך לפתות מוזה: -הצצה לספרי ביכורים שיראו אור בקרוב
איך לפתות מוזה: הכוח והחולשות של סדנאות כתיבה
"בכורה 2016" הוא הצצה לספרי ביכורים שיראו אור בקרוב, אבל גם הרבה יותר מזה
הקובץ הזה מאוורר ונוח לקריאה, ויש בו הצצה לעשרה ספרי ביכורים שייצאו לאור בשנה זו בהוצאת כנרת זמורה־ביתן. עשרה קולות חדשים אבל לא בוסריים לגמרי, שכן כולם או רובם בוגרי "המגֵרה", בית ספר לכתיבה המסונף אף הוא לבית ההוצאה. אם נפתח את המגירה הזאת דרך הצהרת הכוונות של המנהל איתמר רוז, נמצא שהכוונה היתה ליצור "חממה אמיתית לדור סופרי העתיד של ישראל", וגם "מקום שבו ייפגשו האנשים הכשרוניים ביותר והלהוטים ביותר, יפרו זה את זה, ירכשו ארגז כלים משוכלל ובעיקר ילמדו לראות בעצמם סופרים. כן, סופרים".
תנועה מדגימים בהליכה, לימדנו גבריאל גרסיה מרקס, שכמו גאונים רבים ברפובליקת המלים, לא מיהר לחשוף את ארגז הכלים שלו לפני סופרי העתיד. אבל כשמציגים לקוראים טעימה מיצירות בלוויית טקסט יח"צני המבטיח להם מקום שבו "ילמדו לראות בעצמם סופרים", מישהו צריך לצנן את ההתלהבות.
סופרים תהיו כשספריכם יראו אור ויתחרו בשוק קשה, מוצף, ביקורתי, זעיר ולא מתגמל. סופרים תהיו רק אם תבקשו להתנתק מן המעטפת החמימה והמכילה, הרוויה בתובנות על תהליכים רגשיים שסופרים עוברים משל היו בני עדות הריאליטי. סופרים תהיו כשתלמדו לקרוא בצימאון כדי לחפש כלים, ואולי תיאלצו לוותר לעד על חוויית הקריאה האמוציונלית, כמו נגרים מתחילים שלעולם לא יתאהבו עוד ברהיט מושלם, אלא יבדקו בו כל שגֶם. וגם: סופרים תהיו כשתלמדו כי היחס בין תעצומות הרגש שחוויתם בכתיבה לבין הטקסט דומה ליחס בין מנוסה מבוהלת לוואלס אנגלי. שניהם תנועה, אבל הוואלס הוא תנועה רווית חוקיות, שהחן שבה נברא ממשמעת והקפדה ודיוק עילאי והתחשבות בפרטנר. סופרים, בניגוד לדימוי הרומנטי המצועף מסתורין והמביך שנקשר בהם, אינם יחידי סגולה, שהמוזה מנשקת ומברכת. והם לא פועלים בחלל הריק, ורצוי שיבינו כי אולי הם כותבים לבד, אבל היצירה מיועדת לקורא, והוא שותף הכרחי וחשוב מאין כמוהו לחייה של היצירה.
המשך
http://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-1.3009732
בצילום
קונסטנטין מקובסקי, "המוזה של השירה", 1886. צילום: ארגס־ארט