ולפעמים הספר נותן לך פורפורציות לחיים....

ולפעמים הספר נותן לך פורפורציות לחיים....


התחלתי לקרוא הבוקר את "על חוט השערה" של תמי ארד.
זה ספר שיצא השנה שנכתב על ידי תמי ארד, אישתו של רון ארד.

הספר מספר על נגה שביום בהיר אחד בעלה נעלם והיא עוברת תהליכים שונים עם עצמה בניסיון להתמודד עם הסיטואציה , במיוחד שהיא מתבקשת שלא לדבר על זה, עוברת שבעה מבלי שתהיה גופה ומתמודדת עם רופאים שרוצים לסמם אותה במטרה להרגיע אותה.

הספר כולל מכתבים של תמי עצמה לרון ארד, שנגה כביכול קיבלה כדי להבין שהיא לא לבד.

התחלתי לקרוא בספר רק הבוקר (ועכשיו רק שמונה בבוקר פה כך שזה לא הרבה זמן) אבל הספר הזה פשוט גרם לי לבכות, לקרוא ולבכות.

לגמרי נותן פורפורציות...
 

לאורה101

New member
כן, מובן בהחלט ונכון מאד.

אני קראתי ספר אחר שלה וכמעט ולא סיימתי אותו, דבר נדיר אצלי, כל הזמן פשוט 'נלחמתי' לקרוא אותו כי כל הזמן בכיתי בלי הפסקה. בעלי כבר התעקש שאחזיר אותו לספרייה כי ראה כמה קשה לי איתו.
נדמה לי ששמו 'סיפור שמתחיל בסוף' והוא על אשתו של טייס צעיר שנהרג והיא נשארת עם ילדם הקטן ועל ההתמודדות שלה דרך החיים והמוות. פשוט קורע לב. בספר היא כל הזמן 'מדברת' אליו והוא לא שם...
עצוב ומאד מובן בגלל הכותבת עצמה ועל רקע מה שעבר עליה.
לא בטוח שארצה לקרוא גם את הספר הזה, לפי תיאורך.
 

siv30

New member
לגמרי

לפני כשנה קראתי ספר של אב שבנו חלה בסרטן, ספר מאוד עצוב וכואב והילד נפטר. מעבר לפרופורציות, הספר ממש נותן השראה לזמני דחק, לראות את חצי הכוס המלאה.
 
מהו שם הספר?

אני גם קראתי את הספר הזה לדעתי.
ההורים כתבו בפורומים בתפוז ועקבתי אחרי הסיפור העצוב הזה
.
 
למעלה