סימוני דרך בספר

[פרפרי אהבה]

סימוני דרך בספר

כיצד אתם מסמנים את המיקום שלכם בספר:

קיפול "אוזני חמור" בספר

סימניה שהכנתם/קניתם/קיבלתם

האם אתם חוזרים לקרוא מעט אחורה או זוכרים פחות או יותר איפה עצרתם לפי סימון המקום

 

[את והב בסופה]

סימניה של סיפור חוזר

 

[נמרוד2016]

 

[לאורה101]

סימניה, יש לי המוןןןןן

בד"כ זוכרת איפה הייתי גם אם לא סימנתי והספר נסגר אז מדפדפת ומוצאת את המקום הקודם.
לאחרונה אין לי כלל צורך בסימניות כי עברתי לדיגיטלי ושם תמיד נמצאים במקום האחרון שהופסק

בנעורי נהגתי לסמן ע"י אזני חמור אבל אז הבנתי שזה הורס והפסקתי.

 

[Arana]

אוזני חמור

וויי לי

אני לא יכולה להגיד שאני פולניית ספרים מושלמת, אבל אני משתדלת לשמור עליהם כמה שיותר נקיים ושלמים - לא מסמנת קטעים, לא כותבת הערות שוליים ובטח שלא מקפלת אוזני חמור... יש לי סימניות פשוטות כאלה שמקבלים כשקונים ספר שמפוזרות בכל מיני מדפים ובהן אני משתמשת. אגב, לאמא שלי כן יש נטייה לקפל את הדפים, אז כבר למדתי שאם אני משאילה לה ספר שאכפת לי ממנו (כלומר, ספר שאני מתכוונת להמשיך להחזיק ולא להיפטר ממנו אחרי קריאה אחת), אני מצרפת לו סימניה אחת, שיהיה

בד"כ כשאני עוצרת בקריאה אני משתדלת שזה יהיה בסוף פרק כדי שאדע איפה הפסקתי, אבל לפעמים זה לא מסתדר ואז אני מנסה לפחות לסיים פסקה כדי שיהיה לי סמן ויזואלי. מדי פעם קורה שאני צריכה לקרוא קצת קדימה-אחורה כדי למצוא את המקום שהפסקתי בו (וגם כדי לרענן לעצמי מה קורה שם

)

 

[wapy]

ופי האתון

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן:
פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון,
והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות
שבת שלום
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב ,וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן
רש"י – וידע דעת עליון – לכוין השעה שכועס בה דעת = דע-עת
פָּרָשַׁת בָּלָק היא פרשת השבוע
https://www.facebook.com/wapy.land

 

[honeycombs]

מה שיש בסביבה...

אם יש סימניה, מה טוב. אם לא אז איזה פתק, קבלה, טישו (לא משומש!) או חתיכה שקראתי מעיתון. כבר יצא לי לסמן גם עם מקל קטן.

 

[אורלנדה]

סימניות. יש לי כל מיני, גם ישנות

במשך השנים, עם כל הקניות, קיבלתי. מחנות שלא קיימת כבר (פרוזה), אחרות שמפרסמות כל מיני ספרים שאז היו חדשים (ספר שירים של רוני סומק, החיוך האטרוסקי, ספר שירים של פסואה), יש לי גם סימניות מחנויות פריזאיות, אפילו מהוצאה קטנה אחת, אחרות מפרסמות ספרי פנטזיה בצרפתית. יש לי גם אחת מיריד הספרים העתיקים בבולוניה וגם כאלה ש-bookdepository שלח. ואני גם אוהבת את אלה שעשתה הוצאת זיקית.

כן, אני חוזרת לקרוא קצת אחורה, משתדלת מאוד שלא לעצור באמצע עמוד סתם כך, תמיד אעדיף בין פסקאות, בתת-חלוקה של פרקים.

 

[Faria]

אזני חמור לנצח

במידה ועצרתי באמצע העמוד, אני אפילו עושה את האוזן שתגיע לפסקה בה סיימתי

כמובן, שאם הספר אינו שלי או של אבא שלי (סיפריה עצומה, וממנו לקחתי את הנוהג לקפל את העמוד), אני משתמש בסימניה.

 

[siv30]

עד הפיסקה בה סיימת.
אללי.

 

[Faria]

אין לי סנטימנטים לרכוש

וברגע שסיימתי ספר, לא אקרא בו שוב כנראה, וגם אם כן, לא מפריע לי שיש קיפול פעם בכמה דפים.

 

[siv30]

אז אתה מעביר אותם? או

שומר אותם?

 

[Faria]

שומר בינתיים

מחבב את זה שיש משהו בספריה.
&nbsp
אבל לצורך העניין, גרתי בגרמניה עד לפני 6 שנים. כשחזרתי לארץ לא התלבטתי, והשארתי את כל הספרים שקראתי בשנותי שם ל2 חברים (לאחד את כל אלה שבעברית ולשני את הרוב שהיו באנגלית) ואת המעט שהיו לי בגרמנית, לשותפים לדירה. נראה לי מיותר לשלוח לארץ.

 

[siv30]

טוב הרגת אותי עכשיו.
&nbsp
אני צריכה להתאושש. אני יודעת שזה סוג של - תסלח לי על הביטוי- אנליות מצידי להחזיק ככה את הספרים ולא לשחרר, אבל אתה השארת את כל הספריה שלך ? בלי לקנות עותקים דיגיטליים, בלי כלום?
&nbsp
אתה בחור אמיץ.

 

[Faria]

תראי, תביני

גרתי בגרמניה בסה"כ 4 שנים, בהן לא קראתי בכמויות גדולות מדי, והיו לי מנויים ל2 ספריות (העירונית ושל האוניברסיטה). אז מדובר בסה"כ באיזה, נניח, 30-40 ספרים, לא השארתי מאות ספרים מאחורה.
&nbsp

 

[siv30]

לא מסמנת

מקסימום חתיכת נייר שאני מכניסה בין הדפים.
&nbsp
בדיגיטלי זה פשוט יותר, הספר נפתח במקום האחרון שקראתי בו

 

[KACHIMU]

אם הספר שלי - אני אעשה איתו מ'שאני רוצה !

לעומת זאת, אני מוכן לתלות את החצופים שמשאירים חותם בספרי ספריה.
חוצפה שאין שנייה לה. אגואיזם מובהק.

בדר"כ סימניה.
"אזניי חמור" ויותר מכך הדגשות עם מרקר, ויותר מכך הערות משלי - כל אלה רק מעדים שהספר מצא חן בעיני יותר, שבה את לבי, נכנס לי לנשמה וניגן על נימי הנפש.
יש ספרים בודדים שהם כל כך מסומנים ועם הערות שכתבתי שאני לא אשאיל אותם לאף אחד.
הם מראה לנפש שלי.